ע"א 8600/07 ציון שלום נ. מינהל מקרקעי ישראל

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. הערבון נקבע על סך של 30,000 ₪.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעתו של המערער לסעד הצהרתי לפיו בשנת 1998 נכרת הסכם מחייב בינו לבין המשיב בו התחייב המשיב למכור למערער שטחים אליהם פלש ובהם הקים נגריה. בבקשה לפניי נטען כי המבקש אינו יכול להפקיד את סכום הערבון שנקבע. לטענתו, הכנסותיו מן המסגריה שהוא מפעיל בנכס נשוא ההליך הן זעומות וההליכים המשפטיים שהוא מנהל בשנים האחרונות רוקנו את כל חסכונותיו. המשיב מתנגד לבקשה. בתגובתו ציין המשיב כי המערער מחזיק בחנות, אותה הרחיב לשטח של 381 מ"ר. כן הפנה המשיב לכתב תביעה שהגישה גרושתו של המערער נגד המשיב, ממנו עולה כי המערער זכאי לדמי שכירות בגין נכסים שונים ואף נראה כי הוא בעל זכויות בבית המגורים המשותף של בני הזוג. כן טען המשיב כי עד עתה לא שילם המערער את ההוצאות בהן חויב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערער, בתגובה, טען כי הוא אמנם זכאי לדמי שכירות, אך הסכום אינו מגיע לידיו משום שהוא מחויב במזונות גרושתו וחמשת ילדיו בסך של 8,000 ₪ בחודש. לדבריו, הנכס הנוסף שהוזכר על ידי גרושתו הוא בית מגוריה של אמו ז"ל של המערער, אותו ירש יחד עם שני אחיו, אך לטענתו אחד האחים מתגורר בדירה מבלי לשלם דמי שכירות.

2.לאחר עיון בחומר שהובא לפני באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. על מערער המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. על מבקש הפטור מוטל, איפוא, נטל לפרוש תשתית עובדתית המוכיחה כי אין באפשרותו להפקיד ערבון. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שארע במקרה דנן. המערער לא עמד בנטל זה. התשתית העובדתית שהונחה לפני אינה מצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון. בקשתו של המערער חסרה פירוט מלא של נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו. בבקשה המקורית המערער אף על לא הזכיר חלק ניכר מנכסיו, וכן את ההכנסות שמניבים נכסים אלה. הבקשה חסרה גם אסמכתאות נדרשות, כגון תדפיסי בנק עדכניים ואישורים המעידים על מצב חסכונותיו של המערער. עוד חסרה הבקשה הסבר מניין משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליכים בבית משפט זה ובבית המשפט קמא. לכאורה, על המערער להפקיד ערבון מאותו מקור באמצעותו הוא מממן את הוצאות ייצוגו שלו. כמו כן לא הוסבר מדוע המערער אינו יכול להסתייע בקרוביו לשם גיוס כספי הערבון או להסתייע ברכושו, למשל בדרך של נטילת הלוואה כנגד משכון אחד הנכסים. מעבר לנדרש אוסיף כי בכל הנוגע לסיכויי ההליך, לא מצאתי כי אלו גבוהים דיים כדי להצדיק פטור מערבון, בשים לב להחלטתו המנומקת של בית המשפט קמא בנדון ובשים לב לאמור בהחלטתו של כב' השופט י' אלון בעניין הסעד הזמני.

אי לכך, הבקשה נדחית. המערער יפקיד את הערבון שנקבע תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. המערער ישלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪.