ע"א 8614/99 אבנר לוי נ. נופי עתיד בע"מ

ב"כ הצדדים : בשלב זה החלטנו להרחיב את ההסכמה שהושגה ביום 1.5.02 באופן שהמכר וההתמחרות יתייחסו לכל הזכויות שיש למערער ולמשיבים 2 ו-3 בע"א 8614/99 בחברת מרגוע ובחברת נופי עתיד בע"מ. לעניין זה, אם מצויות הלוואות בעלים של מי מהצדדים בחברות אלה, לא יוכלו אותם בעלים לדרוש את פרעון ההלוואות (אם יהיו המוכרים) והחברות לא יוכלו להציג שום דרישה כלפי מי שהיו בעלי מניות בהם או מנהלים (אם הם יהיו המוכרים). בתוך כך ברור לצדדים כי פרעון החוב, אם קיים חוב, כלפי המערער בע"א 9356/99 יהיה מוטל על נופי עתיד בע"מ ועל הקונה, כאשר תנאי לקבלת הזכויות יהיה פרעון אותו חוב.

הסכמה זו כפופה לזכות בדיקה הנשמרת למשיבים 2 ו-3 ביחס לחשבון הבנק של חברת מרגוע בבנק המזרחי. המשיבים 2 ו-3, אם יהיו הקונים, יהיו רשאים להעלות טענה בנוגע לחוב של חברת מרגוע, בפני רואה החשבון של החברה, ואם לא תושג הסכמה יוכרע העניין לפי סעיף 79א.

הגענו להסכמה שהמחיר ההתחלתי יהיו 1,910,000 דולר של ארה"ב לפי השער היציג.

מוסכם על הצדדים כי מחיר המקפצה יהיה 25,000 דולר לפחות.

מוסכם על הצדדים גם שהיום יקבע המחיר עבור חבילת הזכויות, ואילו לצדדים ינתן פרק זמן של 10 ימים לגבש את ההסכמות בנוגע למכירה, ואם לא יצליחו להגיע להסכמות בנושאים כלשהם, יכריע בהם בית המשפט.

בהמשך להחלטה מיום 1.5.02, ההתמחרות תעשה על בסיס של שווי של 100%, כאשר המערער יהיה זכאי לקבל, אם יהיה המוכר, 75% מהשווי שיקבע, ואילו המשיבים 2 ו-3 יהיו זכאים לקבל 25% מהשווי שיקבע, אם יהיו המוכרים. המוכר יקבל לידיו סכומי כסף ללא כל טענת קיזוז הואיל וההסכם הוא לסילוק מלא וסופי של כל הצדדים זה כלפי זה, למעט הטענה השמורה למשיבים 2 ו-3 לאחר בדיקת חשבון הבנק של מרגוע, כאמור לעיל.

מר לוי : אני מציע מחיר של 25,000 דולר נוסף על המחיר ההתחלתי.

מר דנן : מציע 25,000 דולר בנוסף (1.96).

מר לוי : מציע מחיר של שני מליון דולר.

מר דנן : מציע 2.025 מליון דולר.

מר לוי : מציע 2.125 מליון דולר.

מר דנן : מציע 2.150 מליון דולר.

מר לוי : מציע 2.2 מליון דולר.

מר דנן : אני מוסיף.

ב"כ הצדדים : אנו מסכימים כי צד אשר יטול על עצמו לקנות את הזכויות לא יקנה את הזכויות בהתאם לתנאים שיקבעו על ידי הצדדים בתוך 10 ימים, ואם לא יגיעו להסכמה על ידי הרשם בתנאים שיקבע הרשם, יהיה זכאי הצד האחר לקנות את הזכויות במחיר נמוך יותר שיקבע על ידי הרשם.

מר לוי : מציע 2.25.

מר דנן : מציע 2.275.

מר לוי : מציע 2.3.

מר דנן : מציע 2.325.

מר לוי : מציע 2.350.

מר דנן : מציע 2.4.

מר לוי : מציע 2.425.

מר דנן : מציע 2.45.

מר לוי: מציע 2.475.

מר דנן : מציע 2.5.

מר לוי : מציע 2.575.

מר דנן : אני מוותר.

החלטה

מחיר המכירה של הנכס בשלמותו עומד על 2,575,000 דולר של ארצות הברית.

הקונה הוא מר אבנר לוי, או מי שמר לוי יודיע כי הוא הקונה, ובלבד שמר לוי יהיה ערב לאותו קונה.

המוכרים הם מר מאיר דנן וגב' דניז דנן או כל גוף אחר שהם יודיעו כי תמורת תשלום לאותו גוף הם יסתלקו מהזכויות, הכל כאמור לעיל.

המוכרים זכאים לפיכך לסכום של 643,750 דולר של ארצות הברית.

ניתנת לקונים ולמוכרים הזדמנות להגיע לכלל הסכמה ביחס לתנאי המכירה, מועדי התשלום וכל עניין אחר בתוך 10 ימים.

לא יגיעו הצדדים לכלל הסכמה, ינסחו הקונים טיוטא של הסכם בתוך 15 ימים נוספים, והמוכרים יגיבו לכל הוראה שאיננה מקובלת עליהם בתוך 5 ימים נוספים. על יסוד דברים אלה, תינתן על ידי החלטה בנוגע לתנאים הסופיים של המכר, ויראו את המועד בו ניתנה החלטה כמועד בו הושלמו כל התנאים.

החל מהיום לא תעשה כל פעולה בחברת נופי עתיד, אלא אם כן ניתנה לפעולה אישור של הקונים. הקונים זכאים להעביר עותק מהחלטה זו לידיעת הבנקים.

המחיר שנקבע הוא בדולרים נכון להיום. במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, הצדדים יתייחסו לשאלת הצמדתו של מחיר זה עד לתשלומו, ואם לא יגיעו להסכמה על כך, תוכרע גם שאלה זו על ידי.

בהתחשב בזהות הקונים ובזהות המוכרים ובסוגיות שעמדו על הפרק בערעור זה, אין בניסוח של ההחלטה כדי לומר כי מדובר בהסכם מכר להבדיל מהסכם המתייחס להשבת ערכים בין הצדדים זה לזה, בעקבות ביטולו של ההסכם, הכל כמפורט בסוגיות שהועלו על ידי בית המשפט בפסק דינו. הצדדים יתייחסו גם לשאלה זו במסגרת הניסוח, ואם לא יגיעו להסכמה, תוכרע גם שאלה זו על ידי.

השמאי אלוני יגיש את חשבון שכר טרחתו לצדדים בתוך 7 ימים על מנת שיוכלו לכלול אותו בהסכם ביניהם. בכל מקרה, בלא קשר לשאלת חלוקת העלויות, ינוכה שכר הטרחה מתוך המחיר שישלמו הקונים.

ניתנה היום, י' בסיון תשס"ג (10.6.03).

בעז אוקון, שופט ר ש ם

עו"ד בר הלל : הגשתי את עיקרי טענותיי בכתב.

ב"כ הצדדים : מוסכם עלינו כי החלטת בית המשפט מביאה את הפרשה ביחסים שבין המערער בע"א 9356/99 לבין כל הצדדים באותו ערעור לכלל סיום, וכן מוסכם עלינו כי כנגד הסכום שייקבע על ידי הרשם, אם ייקבע הסכום, מסתלק המערער מכל טענה לזכויות בחברות נופי עתיד בע"מ ומרגוע בע"מ, וכן מכל טענה לזכויות בחברות אלה.

עו"ד גבל : אין שום מחלוקת שמר אוליבה הפגיש את דנן ואבנעים מזה עם מר אבנר לוי מזה על מנת שאלה ירכשו חמישים אחוז מהזכויות במגרש. אין מחלוקת שכתוצאה מכך אכן הוקמה השותפות הזו שמצד אחד לוי חמישים אחוז ומצד שני הקבוצה של המשקיעים שבראשם עמדה דנן ואבנעים. אין מחלוקת שבגין החמישים אחוז הללו נדרשו לשלם 1,300,000 דולר. אין גם מחלוקת שבין אוליבה לבין אבנר לוי מעולם לא היה לא הסכם שכר טרחה, לא דרישה לתיווך ומעולם בכל העשר השנים הללו שכבר תקופת ההתיישנות חלפה אף פעם אוליבה לא דרש מאומה מאבנר לוי, כל דרישתה היתה מהקבוצה שנקראת נופי עתיד.

כשהאדון אוליבה מבקש שכר תיווך, אנחנו צריכים להבין שהוא יכול במקסימום לבקש תיווך על פי 1,300,000 דולר שזו התוצאה של התיווך, העברת חצי עבור 1,300,000, ועבור תיווך כזה בנורמה מגיע 2 אחוז, ואז מגיע לו לכאורה 26,000 דולר פלוס מע"מ כמתווך.

האדון אוליבה בחר בחירה כלכלית, הוא החליט לא לגבות דמי תיווך, אלא להפוך שותף בעסקה, ואז הוא עשה עסקים עם דנן ואבנעים, שמתוכם הוא וחברו קליין נכנסו שותפים, קיבלו שנה להביא את הכסף על ההשקעה, וכנגד לא קיבלו דמי תיווך או שהוא לא קיבל דמי תיווך.

מה שקרה בפועל זה שהאדון אוליבה הפר את ההסכם מול נופי עתיד ומול הקבוצה של המשקיעים, ולא הביא את הכסף. הוא הוכיח בעצמו בבית המשפט שני דברים, אחד, שמחלקו של קליין בגלל שנפטר או בגלל חוסר יכולת או חוסר רצון, שום מגע כבר לא היה ומהצד שלו עצמו הוא הוכיח או ניסה להוכיח שהוא היה מוכן להביא את חלקו, ולכן איפה שאנחנו נמצאים צריך להיות שמי שבחר בחירה כלכלית ועבר ממסלול למסלול, הוא לא יכול היום לומר שהוא חוזר היום לבחירה הראשונה, ולכן לא מגיע לו כלום, אפס. מה שהיה צריך לעשות אדון אוליבה זה יותר מלהביא את העסקה, הוא לא קיבל מניות עבור התיווך שלו, אין תיווך של 40 אחוז. מה שנופי עתיד קיבלה זה שירותי תיווך. לא צריך להחזיר לו את שווי המניות. במקרה הטוב מה שצריכים להחזיר לו זה התיווך עצמו, כשהתיווך עצמו הוא 26,000 דולר. ה-26,000 דולר אנחנו מקדשים אותם שלוש פעמים, פעם כי זה היה המחיר בשנת 93', פעם שניה כי זה המחיר בו קנה לוי מאבנעים את ה-25 אחוז, ופעם שלישית היום שקנינו את ה-25 אחוז הנותרים בפחות. מה שמגיע לו תיאורטית ובפועל זה אותם 26,000 דולר פלוס מע"מ. במישור הזה אני מבקש מבית המשפט לא לחרוג מהנורמה של השני אחוז.

חברי נתלה ומנסה להתלות בשני דברים שלדעתי הם לא רלבנטיים, אחד, זה שווי המגרש ושווי הזכויות. תיווך משלמים על פי העסקה. הנושא השני זה נכון שבשעתו הצעתי לשלם 40,000-45,000 דולר, אבל זה היה בשנת 97' במסגרת יחסים שאני הייתי קונה את דנן במחירים אחרים במשק. היום אי אפשר לתפוס אותי בהצעה שניתנה בשנת 97'. אי אפשר לתפוס אותנו במילה של מה שהיינו מוכנים אז כדי לחסוך את הדיון בבית המשפט המחוזי.

בקשר לשכר הטרחה – שכר הטרחה לא מגיע לו, מפני שבתיק הזה קרו שני דברים שבניגוד לעמה הזאת. קרה שבית המשפט למטה בוטל ושהגענו להסדר פשרה, ולכן קנה המידה של 150,000 שקל, הוא קנה מידה כמעט עונשי.

בית המשפט קמא, יכול להיות שבטעות פרוצדוראלית, אבל מהותית בית המשפט קבע שאדון אוליבה הפר את ההסכם.

התובע שילם 150,000 שקל. נופי עתיד הוציאה הודעת צד ג' ותביעה שכנגד לאדון אוליבה. נכון שבית המשפט למטה טעה פרוצדוראלית כשהכריע בתביעה שכנגד בשעה שלא היתה מונחת בפניו תביעה כזו.

לכן לא מגיע לאדון אוליבה כלום והוא הפסיד את התיק.

לחילופין, גם אם בית המשפט יגיע למסקנה שמגיעות הוצאות, אני מזכיר שגמרנו את התיק בפשרה, בוודאי לא צריכים לקחת קנה מידה של תוצאה שמתבטלת כדי לקבוע שמגיע עכשיו 150,000 ₪.

מר אבנר לוי : לא היתה כל התסבוכת ועוגמת נפש של הצרפתים אם אוליבה לא היה בעניין הזה, הוא לא היה המתווך בכלל, הואר היה הדבק, הוא היה צריך לייצג את הקבוצה של הצרפתים. אני לא הייתי מוכר לאנשים שיושבים בפריז ואני אשלח להם בדואר כסף. מר אוליבה התחייב, והם נכנסו לעסקה בגלל שהוא הטעה אותם. לא מגיע תיווך כי הוא לא עמד בהבטחותיו בעסקה. יש הסכם בינו לבין נופי עתיד.

עו"ד גבל : נכון שבעת ביטול ההסכם מגיע השבה, אבל חייבים לשים לב שהביטול כאן איננו שלם, מכיוון שאדון אוליבה במסגרת הכניסה שלו לאותו הסכם שמתבטל, יש לנו את החלק של קליין, ולכן שאנחנו יוצאים לדרך ונצטרך להתמודד עם יורשי קליין, אז צריך לקחת את ההסכם שמתבטל, ולא צריך לקחת את ההשבה שהתבטלה.

עו"ד בר הלל : אדוני שאל לאורך כל ההתמחרות שהינה שני אנשים עסקים שיש להם הרבה כסף, שמעלים את הסכום. שני אנשי עסקים שעשו ביניהם עסקאות, היו צריכים את מר יהודה אוליבה, ושמענו מה אמר אבנר לוי, יהודה אוליבה היה הדבק, הוא פעל במשך שנה כדי שהעסקה הזו תקרום עור וגידים. לא רק זה, מר אבנר לוי אמר בעדותו חצי שנה. אבנר לוי אמר שהוא בבתי אבות לא מבין, ולכן היה צריך את יהודה אוליבה. עוד העלו נגד מר אוליבה שהפרוייקט יגדל ל-20,000 מטר, ובא האדריכל שהעיד כמה הפרוייקט הזה שווה יותר כי מר אוליבה גרם עם אבנר לוי גרמו לכך שיוסיפו אחוזי בניה. מר יהודה אוליבה אין לו כסף, אבל הוא השקיע מזמנו, הוא הביא את העסקה. באים היום ואומרים לו שלא רק עבדת ועמלת, לא מגיע לך דמי תיווך ועל העבודה, כאילו שהמושג של השבה לפי חוק החוזים - תרופות לא קיים. מר אוליבה נגרר להליך משפטי על ידי נופי עתיד.

אין חולק שפסק הדין לא נכון, ברגע שנפסקו הוצאות לנתבעים, הנתבעים היו צריכים לשפות את צד ג' באותן הוצאות, הם גררו אותו לשווא בכל העניין הזה.

העסקה המקורית לא היתה 1,300,000, הקרקע היתה 1,600,000 דולר, אבנעים ודנן קנו חלק מזה ב-1,300,000. אנחנו מדברים על עסקה לפני עשר שנים, כאשר היתה תוספת של עבודה.

אני תובע בהגינות וביושר את מה שהוא זכאי להשבה מדיני עשיית עושר, לא תבעתי את השווי של עשרים אחוז, כי אין ספק שהוא לא שילם עבור זה. גם אין לי טענה כלפי עו"ד גבל או כלפי מר לוי. היה הסכם פשרה של 45,000 דולר וזה לא קויים. אני תובע 150,000 ₪ + 100,00 דולר.

מר אוליבה : היתה קרקע בתולית בהר נוף שהוגדרה כמוסד. עם כל הכבוד לאבנר לוי, אני הייתי היחידי, הוא בנה את הקונספציה במקום הזה, היו אין סוף סיורים בבתי אבות ברחבי הארץ, אנחנו בנינו יחד את הקונספציה, למרות שהוא התייחס אליי כאל המומחה, כמי שבא אל הפרוייקט עם ידיעה, אני זה שפקחתי את עיניו על האופציות והאחוזים ועל כל מה שניתן בעניין הזה, למרות שהואשמתי שאני זה שגרמתי לכך שיש אחוזי בניה כל כך גדולים שקשה יהיה לעמוד בכך.

החלטה

במסגרת נוסח ההסכם שיוגש, בין נוסח הסכם שיוגש בהסכמה בין הצדדים האחרים ובין נוסח הסכם שיוגש להשלמה של בית המשפט, תופיע הוראה שבה יאמר: "לסילוק חובות המערער והמשיבים 1-3 וכן חברת מרגוע ולסילוק כל טענה אחרת שיש למערער בע"א 9356/99 כלפי מי מהצדדים בהליך זה, ישלמו הקונים למערער סכום של __________". הסכום יושלם על ידי יחד עם יתר ההשלמות, וישולם בתוך 30 יום מהמועד שייקבע. כאמור לעיל, הזכאות של הקונים לקבל את הזכויות מותנית בתשלום במועד.