החלטה6 עמודיםארכיון

ע"א 8614/99 אבנר לוי נ. נופי עתיד בע"מ

ניתן ביום

מסמך ארכיוני שאינו נכלל בחיפוש פסיקה דומה

החלטה טכנית: החלטה שבית המשפט סימן כטכנית, כגון הארכת מועד או קביעת דיון. הטקסט המלא מוצג כפי שפורסם.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א 8614/99

ע"א 8614/99

ע"א 9356/99

בפני:

כבוד הרשם בעז אוקון

המערער:

אבנר לוי

נ ג ד

המשיבים:

1. נופי עתיד

בע"מ

2. מאיר דנן

3. דניז דנן

4. יהודה אוליבה

דיון מקדמי

תאריך הישיבה: כ' באלול

תשס"ג (17.9.03)

בשם המערער: עו"ד גבל

ישראל

בשם המשיבים 1-3: עו"ד בנישו

ג'ראר

פרוטוקול

הרשם

: מונח

בפניי נוסח של הסכם המצורף להודעה ובקשה של עו"ד גבל מיום 15.7.03. נוסח זה

ייבדק עתה עם הצדדים, וכל תיקון בו יוכרע לאלתר.

סעיף 1

– בסעיף 1

ייאמר: "הסכם מחודש יולי 1993 אשר מכוחו נרשמו המניות בחברת מרגוע הר נוף

בע"מ על שם המשיבה 1 (חברת נופי עתיד בע"מ) – בטל".

סעיף 2

–

לא

ייכלל בהסכם.

סעיף 3

–

בסעיף

3 ייכתב: "על-פי החלטת רשם בית המשפט מיום 10.6.03, ישיב מר אבנר לוי

לה"ה דנן, המשיבים 2 ו-3 להליכים אלה, סך של 643,750 דולר, לסיום מלוא הטענות

והמחלוקות שביניהם לבין המערער ו/או חברת מרגוע הר נוף בע"מ ו/או חברת נופי

עתיד בע"מ, כתוצאה מביטול ההסכם כאמור בסעיף 1 לעיל. סעיף זה ימוספר כסעיף 2.

סעיף 6

–

ימוספר

כסעיף 5.

סעיף 7

- יישאר בנוסח

הקיים. אם יתעוררו בעיות שבמחלוקת, יכריע בהן רשם בית המשפט. בשולי הדברים יאמר:

"עותק מיפויי הכוח וכל מסמך אחר הנחוץ יועבר על-ידי בא-כוח הקונה לידי בא-כוח

המוכר, בתוך 7 ימים. ימוספר כסעיף 6.

סעיף 8

– אין מחלוקת.

ימוספר כסעיף 7.

סעיף 9

– יישאר כפי

שהוא. ימוספר כסעיף 8.

סעיף 10

– יישאר כפי שהוא.

ימוספר כסעיף 9.

סעיף 11

– בנוגע לסעיף

11 נוצרה מחלוקת בין הצדדים, האם צריכות להופיע המילים "עוברות לאלתר למר

לוי" או "עוברות למר לוי לאחר השלמת מלוא התשלום". נוכח העובדה

שהרעיון היה להעביר את הנכסים דרך חברות שבשליטתו של מר לוי, אין כל קושי להעביר את

הניסוח כפי שהוא. ימוספר כסעיף 10.

סעיף 12

– רשם בית

המשפט יוכל להכריע על פי סעיף 79א בכל הנוגע לנוסח שטרי העברת המניות ויפויי הכוח,

אם תתעורר מחלוקת בין הצדדים, וכן יוכל לתת הצהרה המייתרת את הצורך בחתימת מי

מהצדדים על מסמכים כאלה. ימוספר כסעיף 11.

הרשם

: נותרו על

הפרק שאלות לגבי אופן התשלום והטענה הנוגעת לביטול ההוצאות שנפסקו על ידי בית

המשפט המחוזי וששולמו על ידי הקונה למוכר.

עו"ד גבל

: לגבי

מספר התשלומים – צירפנו את ההסכם בהליך הזה שנעשה עם אדון אבנעים, שם החזרנו את

הכסף ב-24 תשלומים. אני פניתי בניסוח הזה מספר שבועות לאחר ההסכם, לא ידעתי שזה

יגיע מיולי עד ספטמבר, אבל אם היינו נמצאים באולם ביולי, חודש לאחר ההתמכרות, אז

מה לא לגיטימי לבקש מספר תשלומים בקשר לביצוע ההתחייבות הזאת? מבחינה מסחרית במה

זה סוטה?

בכל עסקת מכר מקרקעין מקובל שיש מספר תשלומים שלא נושאים

ריבית, כחלק אינטגראלי מהעסקה. כל קונה בעסקה כזו וכל מוכר בעסקה כזו יודע שהוא

צפוי שהתמורה תפרש על פני מספר תשלומים, אם זה יהיה שלושה, חמישה או שניים זה

החלטה, ונתנו מראש את שיקול הדעת לבית המשפט. בית המשפט לא אמר מראש שזה יהיה

בתשלום אחד, ומזה אפשר היה לצפות שיהיו מספר תשלומים. אני לא חושב שחמישה תשלומים

פרוסים על פני חמישה חודשים זה משהו חריג. בעקבות העובדה שמיולי עד עכשיו עברו

חודשיים, יתכן שנצטרך עכשיו לעשות תשלום יותר גדול על ההתחלה ולהוריד תשלום אחד

בגלל הזמן שעבר, לא משהו מעבר לזה.

אני מפנה לעסקה שעשו הצדדים שרכשו את הנכס, הם רכשו

ביולי 93' את הנכס ותשלומים הגיעו עד ינואר או פברואר 94', בלי ריבית.

הנושא שהתגלה לי לאחר שביצעתי את הרכישה – הלכנו למס

רכוש, ואז התברר שנופי עתיד יש לה חוב נומינלי של 668,000 ₪, שעם ריביות והצמדות

מגיע לכ-1,698,000 ₪. אני לקחתי על עצמי את הכל. עם כל הכבוד, כשמר דנן מוכר את

מניותיו בנופי עתיד, ומתברר שאני צריך לשאת בתשלום של 1,698,000 ₪ אני מקווה להשיג

השגות וכל מיני, אבל חיוב יש פה. יש קרן נומילית משנת 94'. כשיש פחות או יותר 80

אחוז או 70 אחוז תוספת למחיר שאני צריך לשלם לפי ההסכם כאן. נדמה לי שכשיש תוספת

בלתי צפוי שכזאת, ובוודאי שכשלקחתי אחריות לא ידעתי את הסכום הזה, אני מבקש להתחשב

בנקודה הזאת.

מר אבנר לוי

: מאחר

והיו הרבה דיונים וזה נמשך הרבה זמנים, ראיתי שהדיון הזה לא ייגמר וההתמכרות זה לא

תתבצע. אני אמרתי שאני לוקח עלי את הדברים האלה.

עו"ד גבל

: לגבי

ה-150,000 ₪ - השאלה הראשונה מה היה קורה אם לא הייתי משלם אותם עד היום ואנחנו

היינו בביטול פסק הדין, אז היום היו גובים ממני את ה-150,000 ₪? זה סכום שלא נוגע

לשום דבר. נכון שעל פי הפסיקה זה סכום ששייך למשפחת דנן, זה ברור לגמרי. ברגע

שמבטלים פסק דין, איזה הצדקה יש להשיב חיוב של שכר טרחה? מדובר בעשרה אחוז מהתמורה

או בשמונה אחוז מהתמורה, זה 35,000 דולר ושילמתי אותם. אם בית המשפט לא נותן לי

לקזז את הסכום הזה או חלקו, אז זה אומר ששמונה אחוז כבר אצלו שנתיים, וזה מכסה כל

ריבית לשנתיים האחרונות לפי שיעורי ריבית שהיו במשק, אז אפשר לספוג תשלומים אם לא

מחזירים את ה-150,000 ₪. אני אבקש להישאר במסגרת בנוגע לתשלומים.

מר דנן

: אני קצת רוצה

לענות למר גבל, כי לפני שנכנסנו לקניה של המגרש הזה, מר אבנר לוי ביקש מהחברה שלנו

250,000 דולר כמקדמה, בלי לראות שום דבר, בלי שמר אבנר לוי יושב איתנו. כל המגרש

עלה 1,600,000, בינתיים הוא לא שילם כלום, ואחר כך הוא שיעבד את המגרש בסכום של

350,000 דולר בלי להגיד לנו שום דבר. אם זה לא היה אמת, למה בפסק דין הוא לא אמר

זאת? הוא בא להגיד שיש חוב, והבן אדם הזה מנהל חברה שבע שנים והוא לא יודע שיש חוב

בחברה? זה מוזר. כשאני מנהל חברה אני יכול להגיד לך איזה חובות יש לי ואיזה כסף יש

לי בבנק. הוא לקח חצי מליון בשביל לנהל את כל העניין הזה. מר גבל מבקש את

ה-150,000 שקל, והוא יודע שאנחנו הוצאנו יותר מזה. הוא אומר שאני תופס את הכסף כמה

שנים, ואני שמתי מליון ושש מאות, ואני תקוע עשר שנים, אני עשר שנים מחכה לכסף שלי,

לא יום אחד ולא יומיים. זו החברה שלי.

עו"ד בנישו

: אני

רוצה להוסיף כמה דברים. אנחנו יודעים שהלכה למעשה מר לוי מכר את המגרש הזה, אנחנו

יודעים את השמות והכל. אין לנו עין צרה, שימכור, לבריאות, אבל אני לא מבין למה אני

לא מקבל את הכסף מיד.

כשאני יוצא מהעסקה, יש מספיק סעיפים בפסק דין של

אדוני כדי לטעון שמי שחשב להפרד מהר מאוד הוא קיים תהליך התמכרות. אחד מהאלמנטים

לקביעת המחיר הוא תנאי תשלום. אני אמרתי למר דנן כשהוא קיים את ההליך הזה כאן בפני

אדוני, שאנחנו יודעים שתשלום של מקרקעין, של קרקע, זה נע בין יום אחד לתשלום

הראשון בחתימת החוזה ועד שלושה חודשים מקסימום. חלפו כבר שלושת החודשים האלה. היה

ואדוני עכשיו יתן שישה תשלומים, אז יש זכות למר דנן להמר. כשאנו מתבוננים, ההגיון

הוא שלושה חודשים. יוני זה תהליך המכירה ובספטמבר הכל צריך להסתיים. אנחנו בספטמבר

ועוד לא ראינו גרוש.

אם אני צריך להתייחס לנושא של מס רכוש – אני יודע מה

זה 2.5 דונם, יש לי מניות בחברה, מעולם לא התקבל שום דבר. אני סבור שבדיוק כפי

שהתחייבנו על מחיר גלובלי, לוי גם התחייב על מחיר גלובלי, והוא לא בדק את זה לפני

תהליך ההתמכרות וזו בעיה שלו.

הסיפור שמר לוי שילם ב-24 תשלומים זה לא רלבנטי.

אותי זה לא מעניין. אני שילמתי בקש.

לעניין שכר הטרחה – אני אגיד את זה כמה שיותר מדוייק.

בפסק הדין של אדוני כתוב שפסק הדין יבוטל עם חתימת ההסכם, אני מפנה לפרוטוקול מיום

1.5.02 בעמוד 5 שורה 2, וגם בפסק דין עצמו פעמיים כתוב שפסק הדין יבוטל עם חתימת

ההסכם. וודאי שאם אבנר לוי היה מעלה את העניין הזה לפני ההתמכרות, ההתמכרות היתה

נראית אחרת, ולא יעלה על הדעת שנחתום או לא נחתום על ההסכם לפי העניין של 150,000

₪. אנחנו שיחקנו פתוח, העלנו את העניין של חצי מליון דולר, ואדוני הוריד אותו

ואמרנו לנו שזה הכל, עו"ד גבל לא העלה מעולם את הנושא הזה, ופתאום מבקשים

שנחזיר 150,000 ₪. אני סבור שכל צד כשהוא מקיים הליך התמכרות, הוא צריך לדעת בדיוק

לאן הוא הולך. אם הוא ידע על הטענה בכלל, אם מר גבל יראה לנו פעם אחת שהוא טען דבר

כזה לגבי 150,000 ₪ אז אולי אשנה את זה. בפרוטוקול מיום 10.6.02 בעמוד 2 כתוב

במפורש (מצטט). אי אפשר לשנות את הקלפים לאחר שיודעים שמר דנן מכר וקיבל 150,000

שקל. בבית משפט מחוזי לא כל יום פוסקים 150,000 שקל. ההליך הזה מי שיזם אותו ומי

שהגיש תביעה זה לא אני, זה אבנר לוי. משכו אותי לבית המשפט. בזה שהיום אני מוכר את

המגרש, זה לא אומר שאני הפסדתי בבית משפט, להפך, שהסכמנו לסיים. כתוב בפרוטוקול

שפסק הדין יבוטל. אני וכולנו כאן וגם מר דנן וגם עו"ד שרייבר הבנו שפסק הדין

יפריד בין הצדדים, שלא ישארו ביחד. אם לאו, נצטרך להעלות את כל הטענות האחרות,

הייתי מעלה את החצי מליון דולר, היינו מדברים על הפירוד הזה.

בקשר לשמאי אלוני – השמאות נעשתה על פי בקשה של שני

הצדדים ואין מחלוקת על כך, כדי לסיים את העניין. אני מפנה לאותו סעיף שיש

בפרוטוקול מה-10.6. לא היתה שום טענת קיזוז ושום דבר. הבנו שהמחיר שייקבע הוא מחיר

נטו שהמוכר יקבל, ללא הוצאות ושום דבר. כשיש הסכם בין הצדדים צריך שתהיה הסכמה על

כל הנקודות האלה, אי אפשר שאחר כך הצד השני יגיד שאני חייב. או שיש הסכם או שאין

הסכם. הבנו שאין טענת קיזוז.

עו"ד גבל

:

האדון לוי מעולם לא היה מנהל בנופי עתיד, והוא לא ידע מה המצב בנופי עתיד וגם לא

יכול היה לדעת מה המצב בנופי עתיד.

עו"ד בנישו

: אני

מתנגד לזה.

עו"ד גבל

: כפי

שהמוכר ציפה לקבל סכום נטו של 650,000, אני ציפיתי לשלם סכום נטו של 650,000, אז

אי אפשר להטיל עליי את אלוני ואת ה-150,000. זה בהחלט מתווסף לתשלום שאני צריך

לשלם ולתשלום שהוא צריך לקבל.

אמרו שאני כבר מכרתי את המגרש הזה, אז עם כל הכבוד

שיביא את ההסכם החתום, אם יש כזה. לי לא ידוע. אני במשא ומתן. אם יצליח המשא ומתן

אלוהים גדול, אם יצליח.

אני מצהיר שגרוש אחד אין לי על המגרש הזה.

לגבי ה-150,000 ₪ - אומר לי חברי איפה אמרתי את זה,

אני הבנתי שכותבים שפסק הדין יבוטל, אני הבנתי בהבנה מלאה שביטול מבחינתי זה בראש

ובראשונה הנושא הזה, זה תשלום כבד מאוד.

לעניין אוליבה – צריכה להיות החפפה עם התשלומים

לאוליבה.

החלטה

ההחלטה תינתן עוד היום, ותשלח אל הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ' באלול תשס"ג

(17.9.03).

בעז

אוקון, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)