ע"א 8639/12 אהרון ברוכין עו"ד נ. משה סורוצקין

זוהי בקשה מטעם המערערים בערעור שבכותרת למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבים 1-3 (להלן: המשיבים ) , לרבות סכומי כסף שהופקדו על-ידם בקופת בית המשפט המחוזי, סכומי כסף המוחזקים בידי צדדים שלישיים, ועשרות חלקות מקרקעין.

1.

המבקשים היו עורכי-דינם של המשיבים 1-3 בין השנים 1994-1989 וסיפקו להם ייעוץ משפטי בנוגע ליוזמת המשיבים לבנות דירות למגורים בסמוך לשכונת קריית טעלז סטון המצויה ביישוב קריית יערים. בשנת 1994, הודיעו המשיבים למבקשים כי הם מפסיקים את ההתקשרות עימם והתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשכר הטרחה שזכאים לו המבקשים. המבקשים הגישו תביעה כספית על סך של 2.6 מיליון ש"ח לבית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' פרקש), אך נפסק כי הסכום המגיע למבקשים עומד על כ-104,000 ש"ח בלבד. המבקשים ערערו לבית המשפט העליון וערעורם התקבל במובן זה שנקבע כי בהתאם להסכמי שכר הטירחה, זכאים המבקשים לפיצוי אשר נגזר משווי הדירות שיימכרו בפרויקט. כיוון שבאותה עת טרם הסתיימה מכירת הדירות, לא נקבע סכום הפיצוי המדויק ובית המשפט העליון ציין כי אף שהמבקשים תבעו סעד כספי, מדובר במקרה בו ניתן להעניק להם סעד הצהרתי אף אם זה לא נתבקש.

2.

כעבור מספר שנים, עם התקדמות מכירת הדירות על-ידי המשיבים, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה למתן חשבונות לשם בירור סכום הפיצוי המדויק המגיע להם. בפסק דין חלקי מיום 15.9.2011 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת נ' בן-אור) כי המבקשים זכאים לשכר טרחה ששיעורו 1% + מע"מ ממחיר מכירתה של כל דירה. כן נקבע כי המשיבים יגישו בתוך 60 ימים אישור של רואה חשבון המפרט את מחירי המכירה של כל הדירות שנמכרו, על מנת שניתן יהיה לקבוע את סכום הפיצוי לו זכאים המבקשים. ביום 29.10.2012 ניתן פסק דינו הסופי של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין סקר בית המשפט המחוזי את הליכי הביניים שהתקיימו בין המועד שבו ניתן פסק הדין החלקי למועד הינתן פסק הדין הסופי. לענייננו יש לציין כי באחד מהליכי הביניים טענו המשיבים שהם מתקשים לפרוע את חובם למבקשים בשל העיקולים הזמניים שהוטלו על נכסיהם במהלך הדיון בתביעה, וביקשו את הסרת העיקולים. בית המשפט המחוזי קבע באותו הליך כי רק לאחר שישולם למבקשים סכום של 1.5 מיליון ש"ח שאינו שנוי במחלוקת, וכן לאחר שתופקד בקופת בית המשפט יתרת סכום התביעה עד לסכום של 3.5 מיליון ש"ח, יוסרו העיקולים. ואכן, כך הוסיף בית המשפט וציין בפסק הדין, החוב שאינו שנוי במחלוקת שולם ויתרת הסכום הופקדה בקופת בית המשפט. על כן, הוסרו העיקולים. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כיצד יחושב שכר הטירחה המגיע למערערים, והורה לצדדים להגיש פסיקתה לחתימתו עד ליום 15.11.2012.

3.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה. כעת, כחודש וחצי לאחר הגשת הערעור, עותרים המבקשים להטלת "עיקול זמני וקבוע" על נכסי המשיבים. בראש הבקשה מפרטים המבקשים את הנכסים שעיקולם מתבקש – כספים הנמצאים בקופת בית המשפט המחוזי, כספים המוחזקים אצל אחרים, וכ-50 חלקות מקרקעין המצוינות לפי מספרי גוש וחלקה. לטענת המבקשים, אי-מתן צו העיקול המבוקש יפגע בסיכוייהם לגבות את מלוא הסכום שחייבים להם המשיבים, שכן המשיבים מצויים בקשיים כלכליים וקיים חשש כי הם חדלי פירעון. לעומת זאת, טוענים המבקשים, לא ייגרם למשיבים כל נזק מהטלת העיקול, שכן העובדה שהם חייבים כספים למבקשים היא חלוטה. עוד טוענים המבקשים כי נפלו טעויות רבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל כן סיכויי הערעור גבוהים.

4.

דין הבקשה להידחות. בכל הקשור לגביית הסכומים שנפסקו לזכות המבקשים בבית המשפט המחוזי נתון להם מסלול ההוצאה לפועל לצורך גבייתו ואין מקום להמרת מסלול זה בבקשות לסעד עיקול זמני בערעור. יתרה מכך, במקרה דנן וכפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו, בוטלו העיקולים על נכסי המשיבים כנגד הפקדת סכום נכבד בקופת בית המשפט המחוזי. סכום זה כך יש להניח עומד לרשות המבקשים ככל שברצונם לגבות את החוב הפסוק כולו או חלקו מתוך סכום זה. על כן לא ברורה בקשתם לעקלו. זאת ועוד מן האמור בערעור ומשלא צורפה אליו או אל הבקשה פסיקתא כלשהי אין זה ברור כלל מהם ההפרשים בין החוב הפסוק ובין החוב הנטען על ידי המערערים. אף מטעם זה אין מקום לסעד שנתבקש. אם לא די בכך, נמנעים המבקשים מלפרט לגבי עשרות נכסי המקרקעין שעיקולם נתבקש – מהו הקשר בין נכסים אלה למשיבים, מהו מיקומם ומהו שוויים המשוער. לבסוף יצוין כי הוגש בתיק זה ערעור שכנגד מטעם המשיבים, אך עובדה זו אינה נזכרת בבקשה דנן וממילא אין התייחסות בבקשה לסיכוייו של ערעור זה. מעיון ראשוני בשני הערעורים, קשה להתרשם כי סיכוייו של ערעור המבקשים גבוה מזה של ערעור המשיבים והלכה היא כי רק בהתקיים טעמים מיוחדים, תטיל ערכאת הערעור עיקול על נכסיו של נתבע לאחר שזכה בדין בערכאה הדיונית בסוגיות המועלות בערעור (ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ , פס' 5-6 ( 18.4.2005)). במקרה דנן ובהינתן כל האמור לעיל, לא עמדו המבקשים בנטל המוטל עליהם להראות כי התקיימו טעמים מיוחדים כאלה המצדיקים את הסעד הזמני שנתבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.