החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 868/16 עמי גורן נ. בנק מזרחי טפחות

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · פטור מהפקדת עירבון בערעור על החלטה במסגרת פשיטת רגלבקשות לפטור מהפקדת עירבון בערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בהליכי פשיטת רגל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי המערערים, שנמצאו זכאים לסיוע משפטי, לא הציגו תשתית מלאה ועדכנית למצבם הכלכלי ולא הסבירו מדוע לא יכולים לגייס את העירבון מסביבתם הקרובה, ולכן אין לפטרם במלואם. עם זאת הופחת העירבון לסך של 2,000 ש"ח בכל ערעור, בשים לב לנושא דירת המגורים ולעמדת הכונס והמנהל המיוחד.

העובדות

המערערים הם בעל ואישה המצויים בהליכי פשיטת רגל. הערעורים מופנים כנגד החלטה למימוש דירת המגורים שלהם באמצעות הנושה המובטח. המזכירה העמידה עירבון של 7,000 ש"ח בכל ערעור, והמערערים ביקשו לפטור מהפקדתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מהפקדת עירבון מי שמבקש פטור ואינו הניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית למצבו הכלכלי?
  2. 2.האם יש לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון כאשר לא הוכח כי אין באפשרותם להסתייע במעגל הקרוב להם?

הלכות

  1. 1

    בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית ולהציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, וכן לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.

    ״בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על מבקש פטור מהפקדת עירבון להוסיף ולשכנע כי אין באפשרותו להסתייע במעגל הקרוב לו לצורך גיוס כספי העירבון.

    ״על המערערים להוסיף ולשכנע כי אין באפשרותם להסתייע במעגל הקרוב להם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עירבון
  • פטור מהפקדת עירבון
  • פשיטת רגל
  • סיוע משפטי
  • ערעור
  • מימוש דירת מגורים
  • נושה מובטח
  • כונס נכסים רשמי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

868/16 - ב'

ע"א 870/16

לפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

המערער:

עמי גורן

נ ג ד

המשיבים:

1.

בנק מזרחי טפחות

2. בנק לאומי לישראל בע"מ

3. עו"ד אורי גיל - מנהל מנהל מיוחד

4. כונס הנכסים הרשמי

בקשה לפטור מעירבון

החלטה

לפניי בקשות לפטור מהפקדת עירבון בהליכים שבכותרת.

1.המערערים בשני הערעורים שבכותרת הנם בעל ואישה, שכל אחד מהם מצוי בהליך פשיטת רגל בבית-המשפט המחוזי בירושלים. שני הערעורים מופנים כנגד החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 27.12.2015, למימוש דירת המגורים של בני-הזוג באמצעות הנושה המובטח ובפיקוח כונס הנכסים הרשמי (למען שלמות התמונה, יוער כי תלויה ועומדת בקשה לאיחוד דיון בשני התיקים, והיא ממתינה לתגובות הצדדים).

2.המזכירה הראשית העמידה את שיעור העירבון על-סך של 7,000 ₪ בכל אחד משני הערעורים. שני המערערים עותרים לפטור מהפקדת עירבון, כל אחד בערעורו-שלו. המשיב 2 (בנק לאומי לישראל) מתנגד לבקשות. המשיב 4 (כונס הנכסים הרשמי) הותיר לשיקול-דעת בית-המשפט את גובה הפחתת סכום העירבון בשני התיקים. המשיב 4 (המנהל המיוחד) הודיע כי הוא מצטרף לעמדת כונס הנכסים הרשמי. המשיב 1 (בנק מזרחי טפחות) לא הגיב לבקשות לפטור מהפקדת עירבון.

3.כידוע, בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית , עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; ושנית , עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.

4.במקרה דנן, צודק המשיב 2 (בנק לאומי לישראל) כי המערערים לא הניחו תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית לעניין מצבם הכלכלי, שכן בקשתם לא נתמכה באסמכתאות מלאות כגון תלושי שכר, תדפיסי חשבון בנק, קבלות על ההוצאות ועוד. יחד עם זאת, אין חולק כי בני-הזוג נמצאו זכאים לסיוע משפטי (ולפיכך הם פטורים מתשלום אגרה בהליכים שבכותרת). זאת ועוד; אין חולק כי מדובר במשפחה ברוכת ילדים, וכי לבני-הזוג חובות כספיים בעטיים שניהם מצויים בהליכי פשיטת רגל. מהחומר שלפניי נראה לכאורה כי הוצאות התא המשפחתי שוות או עולות על ההכנסות החודשיות (אף כי לא הוגש תיעוד כדבעי בעניין). בהתחשב בכל אלה, נראה כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו בטוב. ואולם, על המערערים להוסיף ולשכנע כי אין באפשרותם להסתייע במעגל הקרוב להם, לצורך גיוס כספי העירבון. הבקשה והתצהיר שצורף לה, שותקים בעניין זה ולא מתייחסים לשאלה מדוע המערערים לא יסתייעו בסביבתם הקרובה (לרבות קרובי משפחה, מכרים או שכנים) לצורך הפקדת העירבון. שאלה זו מתחדדת בנסיבות העניין, שכן בעבר הצליחו המערערים לגייס סכום כסף נכבד, כדי לפרוע חובות לנושה המובטח (ראו: פסקה 8 להודעת הערעור). בהתחשב בכל אלה, אני בדעה כי אין מקום לפטור את המערערים באופן מלא מהפקדת עירבון בהליכים שבכותרת, וזאת בלא להידרש לסיכויי ההליכים לגופם.

לצד זאת, בשים לב לנושא שעל הפרק (מימוש דירת מגורים); בהתחשב בתשתית (החלקית) שהובאה לעניין מצבם הכלכלי של בני הזוג; ונוכח עמדתם של הכונס הרשמי והמנהל המיוחד; אני רואה להפחית את סכום העירבון לסך של 2,000 ₪ בכל אחד מהערעורים שבכותרת. העירבון בכל אחד משני הערעורים יופקד תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן – יירשם כל אחד מההליכים לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ו

באדר א התשע"ו (6.3.2016).

דנה

כהן-לקח, שופטת

ר

ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 870/16

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"א 3709/17מוחמד כיאל נ. ג'מאל יאסין בע"מהחלטה
  • ע"א 5242/16אליעזר שטרק נ. שרון סונינוהחלטה

הלכות

  1. 1בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית ולהציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, וכן לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.
  2. 2על מבקש פטור מהפקדת עירבון להוסיף ולשכנע כי אין באפשרותו להסתייע במעגל הקרוב לו לצורך גיוס כספי העירבון.