ע"א 868/16 עמי גורן נ. בנק מזרחי טפחות

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד' טפרברג ), בתיק פש"ר 2063-08-15, ובתיק פש"ר 2012-08-15, מיום 17.6.2015, עד להכרעה בערעור, אותו הגישו המבקשים על ההחלטה.

Law

רקע עובדתי והחלטתו של בית המשפט המחוזי

2.המבקשים הינם בני זוג נשואים, אשר בבעלותם דירה המצויה ברח' דברי ירוחם 5/3 בירושלים, והידועה כגוש 30341, חלקה 39, תת-חלקה 9 (להלן: הדירה ). למבקשים שלושה עשר ילדים, כאשר שמונה מתוכם מתגוררים עמם בדירה.

3.על הדירה רובצת משכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות (להלן: המשיב 1 או בנק מזרחי ).

4.המבקשים נקלעו להליכי פשיטת רגל, במסגרת תיק פש"ר 2063-08-15, ותיק פש"ר 2012-08-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים, וביום 3.8.2015, ניתן נגדם צו כינוס נכסים, במסגרתו מונו הכונס הרשמי לכונס הנכסים של המבקשים (להלן: הכונס הרשמי או המשיב 4 ), ועו"ד אורי גל כמנהל מיוחד לנכסי המבקשים (להלן: המנהל המיוחד או המשיב 3 ).

5.במסגרת הליכי פשיטת הרגל, הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: המשיב 2 או בנק לאומי ), אשר לטובתו רובץ עיקול על הדירה, בקשה לבית משפט קמא למתן הוראות, בגדרה התבקש בית המשפט להורות למשיב 1, בהיותו נושה מובטח, לממש את הדירה.

6.ביום 27.12.2015, ניתנה ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, במסגרתה נעתר בית משפט קמא לבקשה למתן הוראות, בקובעו, כי " לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב להלכת ששון לוי, אני קובע כי הנכס ימומש על-ידי הנושה המובטח... ".

הבקשה לעיכוב ביצוע

7.המבקשים ערערו לבית משפט זה על החלטתו של בית משפט קמא, ביום 2.2.2016, וביום 15.2.2016, הגישו את הבקשה המונחת לפניי.

8.לטענת המבקשים, סיכויי הערעור להתקבל טובים, משום שלדידם, בית משפט קמא שגה עת הורה על מימוש הדירה, מבלי שעמדו לנגד עיניו השיקולים בדבר עצם כדאיות מימוש הדירה, והשלכות המימוש כלפי הנפשות המתגוררות בדירה; וכאשר לא נמנע מלבדוק חלופות אחרות למימוש הדירה, כולל הצעה להסדר חוב. עוד הוסיפו המבקשים וטענו, כי ההחלטה מושא הבקשה לעיכוב ביצוע ניתנה בפתחם של הליכי פשיטת הרגל, טרם שנבחנו נתוני המבקשים וטענותיהם, וטרם חלוף המועד להגשת תביעות החוב ובחינתן. בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבורים המבקשים 1 ו-2 שזה נוטה לטובתם, שכן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. נטען, לעניין זה, כי מימוש הדירה יותיר את המבקשים ושמונת ילדיהם ללא קורת גג – דבר שעלול לגרום ל" קריעתה ופיצולה " של משפחת המבקשים.

תגובת המשיב 1

9.המשיב 1 הודיע בתגובתו, כי הוא מותיר את ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע לשיקול דעתו של בית משפט זה, בכפוף לכך שהמבקשים ימשיכו לשלם את התשלום החודשי המלא של הלוואת המשכנתא בגין הדירה, אשר עומד נכון להיום על-סך של 6,600 ₪, וזאת עד להכרעה בערעור.

תגובת המשיב 2

10.המשיב 2 מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע, בהדגישו כי המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים לשם עיכוב ביצוע ההחלטה. לגישתו של המשיב 2, סיכויי הערעור הינם נמוכים, שכן בית משפט קמא נתן את החלטתו לאחר קבלת עמדת כל הצדדים, ולאחר ששקל את מכלול הטענות והשיקולים, לרבות השיקול בדבר כדאיות מימוש הדירה. בהינתן העובדה כי המבקשים הגישו בקשה לצו כינוס ולהכרזתם כפושטי רגל, בשל חובות של מאות אלפי שקלים לנושים שונים, כך נטען על-ידי המשיב 2, " אין זה סביר בעליל " כי המבקשים ימשיכו להתגורר בדירה ששוויה עומד על כ-2.5 מיליון ₪, שעה שביכולתם להתגורר בדירה צנועה יותר. אשר למאזן הנוחות, סבור המשיב 2, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים. המשיב 2 טען, בהקשר זה, כי מדובר אמנם בפינוי דירת מגורים, אולם בנסיבות העניין, החלטת בית משפט קמא אינה עוסקת באישור מכר הדירה או בפינוי המבקשים מהדירה, אלא במתן הוראות לנושה המובטח לנקוט בהליכי מימוש הדירה. מעבר לכך, ציין המשיב 2, כי המבקשים פעלו למכירת הדירה בעצמם במסגרת הליכי הוצאה לפועל שקדמו להליך פשיטת הרגל, ואף נקטו בפעולות שונות למכירתה.

תגובת המנהל המיוחד

11.במסגרת תגובתו, הבהיר המנהל המיוחד, כי ביום 1.3.2016, הגישו המבקשים הצעת הסדר לתשלום כולל של 350,000 ₪ לקופת הכונס הרשמי בגין חובותיהם למשיבים 1 ו-2 (להלן: הצעת ההסדר ). משכך, סבור המנהל המיוחד, כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, באופן שההליכים יעוכבו עד לזימונה של אסיפת נושים, במסגרתה יתברר האם הנושים מסכימים להצעת ההסדר. לחילופין, התבקש בית משפט זה להורות על עיכוב ההליכים בערעור לגופו, שכן ככל שהצעת ההסדר תתקבל על-ידי הנושים, הרי שהדיון בערעור יתייתר.

תגובת הכונס הרשמי

12.הכונס הרשמי גורס, כי בהתחשב בהצעת ההסדר שהוגשה על-ידי המבקשים, מן הראוי להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עד אשר תוכרע גורלה של הצעה זו.

דיון והכרעה

13.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים, ובצרופות השונות הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל, בכפוף לכך שהמבקשים ימשיכו לשלם לנושה המובטח, הוא המשיב 1, את התשלום החודשי בגין הלוואת המשכנתא.

14 . הלכה היא, כי ככלל, אין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו. בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין, ואין לדרוש ממנו להמתין לתוצאות הערעור שהוגש עליו . מקורה של הלכה זו הוא בתקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 (ראו: ע"א 3140/15 ישיר אי.דיי.איי חברה לביטוח בע"מ נ' מאור משה לב ואח' ( 08/06/2015); ע"א 6042/14 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014); ע"א 2947/14

מאור השרון יזמות (א.מ) בע"מ נ' ראדי

(5.6.2014)). בית המשפט רשאי לחרוג מהכלל האמור, ולעכב ביצועו של פסק דין, אם הוכיח המבקש כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, הוא יתקל בקושי משמעותי להשיב את המצב לקדמותו ( ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' בועז מוספי (10.6.2015);

ע"א 8786/13

ביאלוסטוצקי נ' עו"ד בן ארצי

(11.2.2014);

ע"א 8898/13

אהרון נ' עובדיה

(20.1.2014)).

התנאים האמורים הינם מצטברים, ויחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ" מקבילית הכוחות " – במובן זה, שככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל (18.2.2014); ע"א 8450/13 שטייסל נ' הכונס הרשמ י (12.1.2014); ע"א 2727/13 מכבי שירותי בריאות נ' ישראלי

(4.6.2013)).

15.עוד יש ליתן את הדעת לעובדה, כי בית משפט זה העניק למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); ע"א 6472/14

ביבאר נ' ביסאן (25.12.2014); ע"א 8293/13

נעמן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל

(18.2.2014 )).

16.ובחזרה לענייננו. אפתח בנושא מאזן הנוחות, ואומר, כי בית משפט זה קבע, לא אחת, כי כאשר עסקינן בפסק דין אשר תוצאותיו יובילו למימוש נכס מקרקעין המשמש למגורים, כבנסיבות דנן, ייטה מאזן הנוחות לטובת עיכוב הביצוע, ושמירה על המצב הקיים עד להכרעה בערעור. הטעם לכך, הוא שעצם פינויו של בית מגורים נתפס כשלעצמו כנזק בלתי הפיך, הן בשל ההשלכות המיידיות והחמורות של פינוי אדם ממקום מגוריו הקבוע, והן משום שאם יתקבל ערעורו של המבקש, קרוב לוודאי כי הוא לא יוכל לשוב עוד לבית מגוריו, אשר יאוכלס על-ידי אדם אחר (ע"א 8486/13

מצרי נ' יוסי פאר פנורמה פרויקטים (1987) בע "מ

(9.6.2014);

ע"א 6635/13 סופר רחל (פושטת רגל) נ' ארז איתן עו"ד נאמן לנכסי רחל סופר (15.1.2014); ע"א 5511/06

אמינוף נ' לוי השקעות ובנין בע"מ

(30.8.2006); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 372 (מהדורה שלישית, 2012)). ואולם, " אין די בכך שבמוקד פסק הדין שעיכובו מתבקש עומדת דירת מגורים כדי להקים עילת עיכוב 'אוטומאטית' ויש לשקול גם את סיכויי הערעור, את משמעות אי-עיכוב פסק הדין (למשל, האם הדבר יותיר את הצד המבקש בלי קורת גג) ואת השלכות עיכוב הביצוע על הצד השני " (ע"א 5210/13

אלכסנדרו נ' זילברדיק , פסקה 6

(16.9.2013), וראו גם, ע"א 1796/14

חלילה נ' נשר נפתלי עו"ד (17.4.2014); ע"א 2938/12 פארס נ' פארס (10.6.2012)).

17.בנידון דידן, אין מחלוקת כי המבקשים מתגוררים בדירה, ביחד עם שמונת ילדיהם, כאשר דירה זו היא היחידה שבבעלותם. בנסיבות אלו, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם של המבקשים, היות שמימוש הדירה עלול להסב להם נזק בלתי הפיך, וספק אם הם יוכלו להשיב את המצב לקדמותו, ככל שיזכו בערעורם. מנגד, המשיב 2, אשר מתנגד לעיכוב ביצוע ההחלטה, לא הצביע על כל נזק כבד משקל העשוי להיגרם לו, אם תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע. לפיכך, ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, נראה כי מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר היענות לבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. מעבר לכך, בהינתן עמדותיהם של המשיבים 1, 3 ו-4, ולנוכח הצעת ההסדר אשר הוגשה, בימים אלה, על-ידי המבקשים, ייתכן כי הדיון בערעור יתייתר.

18.סיכומם של דברים – הבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט קמא מיום 15.2.2016, מתקבלת, בכפוף לכך שהמבקשים ימשיכו לשלם לנושה המובטח, הוא המשיב 1, את התשלום החודשי בגין הלוואת המשכנתא.