ע"א 8689/21המוסד לביטוח לאומי נ. עו"ד ענבל בית הלחמי - ריבן ואח'

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית הנשיא, השופטת ב' טאובר ) מיום 18.10.2021 שניתן בפר"ק 37238-04-21 (להלן: פסק הדין ) עד להכרעה בערעור על פסק הדין.

הרקע לבקשה

1.

ביום 5.11.2019, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על מתן צו לפירוקה של חברת פולידום טכנולוגיות בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה ). המשיבה 1 משמשת מנהלת מיוחדת לחברה. החברה העסיקה את המשיבה 2 (להלן: מרליס ) החל משנת 2005 ועד בסמוך לקריסת החברה בשנת 2019, בתפקיד מנכ"לית החברה. מרליס היא רעייתו של מי שרשום כבעל מניות בחברה (והוא בעל שליטה בחברה). לאחר מתן צו הפירוק לחברה, הגישה מרליס תביעת חוב בגין חוב שעיקרו שכר עבודה ופיצויי פיטורין, וזאת בגין התקופה פברואר 2019 עד יוני 2019. המנהלת המיוחדת קיבלה את תביעת החוב בחלקה והעמידה את הכרעתה על סך של 117,697 ש"ח. תביעת החוב המאושרת הועברה למבקש, המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) לצורך תשלום גמלה מכוח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק ), המסדיר את הוראות הזכאות לגמלה בגין חדלות הפירעון של המעסיק. המל"ל סירב לבצע את התשלום ופנה למנהלת המיוחדת בבקשה כי תעיין מחדש בהכרעתה. במרץ 2021, דחתה המנהלת המיוחדת את בקשת המל"ל לעיון חוזר והותירה על כנה את הכרעתה בתביעת החוב של מרליס, לפיה הוכרה מרליס כזכאית לגמלת מל"ל בהיותה עובדת של החברה.

ההליך בבית המשפט המחוזי

2.

המל"ל הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על הכרעת החוב. הערעור התמקד בקביעת המנהלת המיוחדת כי מרליס הייתה עובדת החברה בפירוק ולא הייתה בעלת שליטה בחברה בפירוק. לעמדת המל"ל, לאור הוראת סעיף 6ב לחוק, הקובעת כי 'בעל שליטה בחברת מעטים' אינו זכאי לגמלה על פי החוק, היה על המנהלת המיוחדת לדחות את תביעת החוב שהגישה מרליס. המל"ל טען כי יש לראות בעובדת שהיא בת זוג של בעל המניות והמקיימת עמו משק בית משותף כבעלת שליטה, גם אם היא אינה אוחזת במניות החברה.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. נקבע כי לצורך בדיקת הזכאות, יש לאמץ גישה לפיה בן זוג של בעל שליטה לא ייחשב 'אוטומטית' כבעל שליטה, אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו האם נהגה העובדת כבעלת שליטה, לפי מבחן מהותי הבוחן את שליטת העובדת בחברה. בית המשפט המחוזי קבע כי צדקה המנהלת המיוחדת בקביעתה כי מרליס עמדה בנטל להוכיח את מעמדה כעובדת בחברה, אף שבן זוגה אחז במניות החברה ושהיא הועסקה כמנכ"לית החברה. כן צוין בפסק הדין כי למנהלת המיוחדת יש יתרון מובנה בהיותה מי שמתוקף תפקידה, הכירה היכרות אישית ובלתי-אמצעית את הנפשות שפעלו בחברה ואת מכלול פעילותם בחברה. נקבע כי בהכרעתה של המנהלת המיוחדת לא נפלה סטייה בקביעות העובדתיות או בהחלת הוראות הדין, וההחלטה סבירה ואף מתחייבת מנסיבות העניין. לפיכך, נקבע כי אין להתערב בהכרעת המנהלת המיוחדת ביחס לתביעת החוב של מרליס.

4.

המל"ל הגיש ערעור על פסק הדין ואליו צירף את הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי.

טענות הצדדים

5.

המל"ל טוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לפי הכרעת המנהלת המיוחדת, עליו לשלם סך של כ-114,000 ש"ח. במידה שערעורו יתקבל ו ייקבע כי מרליס אינה זכאית לתשלום, יתעורר קושי מהותי להשיב את הכספים ממרליס. בהתאם לנתוני המל"ל, מרליס לא עובדת למעלה משנה וחצי ורק לאחרונה הליכי פשיטת הרגל בעניינה הסתיימו (הפטר מיום 17.10.2021). לטענת המל"ל, הנזק שייגרם לקופה הציבורית בדחיית הבקשה הוא גדול ואולי אף בלתי הפיך. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים. בפסק הדין נפלה שגגה מהותית משנקבע כי מעמדה של מרליס הוא של עובדת החברה ולא של בעלת שליטה, באופן המחייב הכרה בתביעת החוב של מרליס.

6.

לטענת המנהלת המיוחדת לנכסי החברה בתגובתה לבקשה, הכרעתה בתביעת החוב שהגישה מרליס ובדבר מעמדה – מבוססת היטב בתיעוד ובראיות וביישום הדין. עם זאת, לאחר שהמנהלת המיוחדת עיינה בעמדת הכונס הרשמי בתגובתו לבקשה, היא שוכנעה כי הצעת הכונס הרשמי לקבל את הבקשה באופן חלקי ולשלם למרליס מחצית מהסכום שאושר לה בשלב זה, היא הצעה ראויה ומאוזנת. לפיכך, המנהלת המיוחדת מצטרפת לעמדתו של הכונס הרשמי בתגובתו.

7.

מרליס סבורה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, פסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים ולפיכך סיכויי הערעור קלושים. לטענתה, אין חשש שהמל"ל לא יוכל לגבות את כספו ממנה אם הערעור יתקבל. המל"ל הוא גוף שלטוני בעל מערכות גבייה יעילות ויש לו יכולת לקזז את החובות כלפיו מכל גמלה שתשולם לה בעתיד. יתר על כן, מדובר בסכום הדרוש למרליס למחייתה, והכספים הם זכויותיה אשר נצברו לאורך שנות עבודתה אצל מעסיקה.

8.

המשיב 3, הכונס הרשמי, מסר בתגובתו כי לעמדתו יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי. לעמדתו, סיכויי הערעור אינם מבוטלים. המל"ל הציג טיעון מפורט ומגובה בראיות בדבר היות מרליס בעלת שליטה בחברה. אשר למאזן הנוחות, הכונס הרשמי סבור כי הוא אינו נוטה בבירור לטובת מי מהצדדים. מרליס הייתה מצויה עד לאחרונה בהליך פשיטת רגל ונראה כי מצבה הכספי אינו מן המשופרים. מחד גיסא, נתון זה תומך בדחיית הבקשה. ניתן להניח כי בשל מצבה הכלכלי, מרליס זקוקה לכספי הגמלה ביתר שאת. המל"ל הוא גוף שלטוני בעל אמצעי גבייה יעילים, לרבות אמצעים לקיזוז חלקי של החובות כלפיו מגמלות ותשלומים אחרים שמשתלמים למרליס וישתלמו בעתיד. אם יידרש המל"ל לגבות כספים ממרליס, יש לו את הכלים המתאימים. מאידך גיסא, נוכח מצבה הכלכלי של מרליס, יש רגליים לטענת המל"ל כי אם יזכה בערעור, הוא עשוי להתקשות לגבות את הכספים ממרליס. כן יש ליתן משקל לכך שמדובר בכספי הקופה הציבורית. לפיכך, מסקנת הכונס הרשמי היא כי כפות המאזניים מעוינות. בנסיבות אלו, הכונס הרשמי ממליץ לנקוט דרך ביניים, לפיה המל"ל ישלם כעת את מחצית הגמלה לה זכאית מרליס, בעוד שיתרת כספי הגמלה תעוכב עד להכרעה בערעור. סכום זה של כ-58,000 ש"ח אינו סכום שחסרונו מהקופה הציבורית יגרום לנזק חמור ובלתי הפיך , והמל"ל יצליח לגבות אותו ממרליס אם הערעור יתקבל.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

מבלי לקבוע מסמרות בדבר, הערעור מעלה שאלה משפטית הראויה לבירור – זכאותה של מרליס לתשלום הגמלה. בנסיבות המקרה, ניתן להכריע בבקשה מבלי להביע עמדה לעניין סיכויי הערעור, וזאת על בסיס שיקול מאזן הנוחות, אשר מקובל ליתן לו מעמד בכורה.

הכונס הרשמי סבור כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולשלם למרליס מחצית מהסכום שאושר לה בשלב זה. המנהלת המיוחדת מצטרפת להצעת הכונס הרשמי.

מחד גיסא, המל"ל מדגיש בבקשתו כי מרליס הייתה מצויה עד לאחרונה בהליך פשיטת רגל וכי ניתן לה הפטר. לפיכך, אם יתקבל הערעור, יש חשש כי לא ניתן יהיה לגבות את הסכום בחזרה ממרליס (השוו, למשל: ע"א 521/21 עיריית חיפה נ' אפשטיין ז"ל (24.2.2021)). מאידך גיסא, איני מוצא לנכון לעכב את כלל הסכום הכספי מאחר שבית המשפט המחוזי הכיר במעמדה של מרליס כעובדת, כך שמגיעות לה זכויות מהחברה ככזו. לפיכך, מקובלת עליי גישתם של הכונס הרשמי ושל המנהלת המיוחדת, אשר מאזנת כראוי בין טענות הצדדים.

10.

הנה כי כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שהמל"ל ישלם למרליס סכום של מחצית הגמלה לה היא זכאית תוך 30 ימים ממועד מתן החלטה זו, בעוד שתשלום יתרת כספי הגמלה יעוכב עד להכרעה בערעור . בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.