ע"א 8696/99 ניסים חדד נ. שר הבריאות

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון, שלפיו נדחתה על הסף עתירת העותר להוצאת צו על תנאי נגד המשיבים, והעותר חויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

2.העותר ביקש להתקבל ללימודי סיעוד במסלול מקוצר המיועד לבעלי תואר אקדמי. מאחר והעותר איננו בעל תואר אקדמי נדחו בקשותיו. העותר השיג על צדקת הסירוב בשבע עתירות, שהגיש לבית המשפט הגבוה לצדק, בזו אחר זו, במהלך תקופה של כשנתיים. כל העתירות נדחו; ובדחותו על הסף את עתירתו האחרונה חייב בית המשפט את העותר לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 5000 ש"ח. נגד פסק דין זה מופנית העתירה לקיום דיון נוסף.

בעתירתו מלין העותר על כך, שבית המשפט לא מצא מקום לזמן את המשיבים לדיון בעתירה, ואף לא התייחס לטענותיו לגופן. כן הוא מלין על חיובו לשלם הוצאות לאוצר המדינה.

3.דין העתירה להידחות. על-פי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, נשיא בית המשפט העליון, או שופט או שופטים שקבע לכך, רשאים להיענות לבקשת בעל-דין לקיום דיון נוסף "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף".

בפסק הדין נשוא העתירה שלפניי לא נפסקה הלכה כלשהי. ממילא אין בו משום פסיקת הלכה הסותרת הלכה קודמת, או משום חשיבות, קשיות או חידוש, העשויים להעמיד עילה לקיום דיון נוסף. לאמיתו של דבר, אין בעתירתו של העותר אלא משום ניסיון לחזור ולהעמיד לפני בית המשפט עניין, שכבר נדון וחזר ונדון לפניו לא פחות משבע הפעמים, שבכולן לא מצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטות המשיבים.

4.העתירה נדחית.