ע"א 8711/96 רישן ניהול וסחר בע"מ נ. מרק בן איבגי

המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") והמבקשת מס' 1 התקשרו בחוזה מכר מקרקעין כאשר המבקש מס' 2 ערב לקיום התחייבויות המבקשת מס' 1. המשיב הגיש תביעה לאכיפת החוזה ולפיצויים בשל הפרתו. בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי המשיב זכאי, על פי החוזה, כי המקרקעין ירשמו על שמו. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה מי מהצדדים מחוייב בתשלום היטל השבחה עבור הממכר. כיוון שהן המשיב והן המבקשת מס' 1 סירבו לשלם את ההיטל לא בוצע הרישום. המבקשים שלחו הודעת צד ג' למשיבים מס' 2 ו3- בה הם עתרו לחייב אותם בכל הסעדים שהם עלולים להיות מחויבים כלפי המשיבים.

בית המשפט קמא דחה את טענות המבקשים וקבע כי על פי החוזה מוטלת עליהם החובה לשלם את היטל ההשבחה. בית המשפט דחה גם את הודעת צד ג' שנשלחה למשיבים מס' 2 ו3-. לפיכך הורה בית המשפט למבקשים לגרום לרישום זכויות הבעלות בנכס על שם המשיב. בית המשפט גם הורה למבקשים לשלם למשיבים את הפיצויים המוסכמים בחוזה בסך 40,000 דולר.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין, כשלערעור צורפה בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. לטענתם אם ישולמו היטל ההשבחה והפיצויים המוסכמים יהא זה מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו, שכן המשיב הינו תושב חוץ ואין לו נכסים בארץ מהם ניתן יהיה לפרוע את החזר התשלומים. המבקשים טוענים גם כי עצם החיוב בתשלום היטל השבחה שנוי במחלוקת בינם לבין המשיבה מס' 3, וכעת מתנהלים בענין זה הליכי שומה מכרעת. לטענתם ביצוע פסק הדין כעת יכפה עליהם לשלם את מלוא שיעור היטל ההשבחה שנקבע על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה עוד בטרם הוכרעה המחלוקת.

המשיב בטענותיו מסתמך על הכלל כי הגשת ערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע פסק דין, וכי המדובר בפסק דין לחיוב כספי ולפיכך לא יגרם למבקשים נזק אם יוחלט לקבל את הערעור ויהא צורך להשיב את הכספים. לטענתו אין כל חשש שהמבקש לא יוכל להיפרע מהמשיב אם יתקבל הערעור, שכן המשיב רכש מהמערער נכס מקרקעין ששוויו עולה פי עשרה על הפיצוי המוסכם, וכי המשיב הינו הבעלים הלא רשום של נכסי מקרקעין נוספים בקרית אתא. המשיב מוסיף וטוען כי עיכוב העברת הרישום יגרום לו נזק שכן הוא מבקש לקדם בניה על המקרקעין, ואי רישום זכויות הבעלות על שמו מעכב את קידום הבניה - שכן בלא רישום זה לא יוכל המשיב להשיג היתר לבניה.

המשיבים מס' 2 ו3- הודיעו כי הם מסכימים, לפנים משורת הדין, ומבלי לפגוע בזכויותיהם, כי תשלום היטל ההשבחה יעוכב עד אשר תתקבל הכרעת השמאי המכריע, אך זאת בתנאי שהמבקשים יתחייבו כי תוך 7 ימים מעת הכרעת השמאי הם ישלמו את הסכום הנקבע על ידי השמאי ולא יבקשו לעכב את ביצוע התשלום.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אינני רואה כי נסיבות הבקשה שלפני מצדיקות סטיה מן הכלל הרגיל על פיו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שמור מעמד של בכורה לאינטרס של הזוכה (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי

(1995, ש' לוין עורך), עמ' 861). הסכסוך בין הצדדים הינו סכסוך כספי שכן גם אליבא דמבקשים זכאים המשיבים כי רישום הזכויות בחלקה יועבר על שמם. המבקשים לא שכנעוני כי המשיב לא יוכל לפרוע את הסכום אם הערעור יתקבל, ולא העלו כל טענה אחרת על פיה הימנעות מעיכוב ביצועו של פסק הדין תגרום להם נזק העולה על הנזק שיגרם למשיב אם ביצוע פסק הדין יעוכב (ראו זוסמן לעיל, עמ' 861).

אשר למחלוקת בין המבקשים למשיבים מס' 2 ו3-, באשר לגובה השומה - מחלוקת זו אינה רלבנטית לבקשה שבפני. הצעת המשיבים מס' 2 ו3- למבקשים, בין אם תתקבל ובין אם לא, היא ענין שבין המבקשים למשיבים מס' 2 ו3-, ואין היא צריכה להשפיע כלל על זכויותיו של המשיב לביצוע מידי של פסק הדין, ככל שהדבר בידי המערערים.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.