ע"א 8712/00 ג'אייזה נח'לה נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

לפניי בקשה לביטול החלטה בדבר מחיקת ההליך מחוסר מעש ולהארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.10.2000. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערערת כי היא זכאית למחצית מן הזכויות בנכס הרשום על שם בעלה עליו רובצת משכתנא לטובת משיב, מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג. עם זאת, בית המשפט פסק כי זכויות המשיב, אשר עסקת המשכנתא לטובתו הושלמה ברישום, עדיפות על פני זכויות המערערת, מכוח סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. הערעור לבית משפט זה הוגש ביום 29.11.2000. לאחר הגשת הערעור הסכימו בעלי הדין לקיים הליך גישור ומעת לעת מסרו הודעות עדכון לבית המשפט אודות הגישור. ביום 16.2.2006 הודיע בא-כוח המערערת כי הליך הגישור לא צלח והערעור נקבע לדיון מקדמי. בהמשך, משהתברר כי לא הופקד ערבון בהליך, בוטל מועד הדיון והמערערת נדרשה להפקיד ערבון תוך 10 ימים. ביום 12.6.2006 הגיש המשיב בקשה לדחיית הערעור באין הפקדת ערבון. נתבקשה תגובת המערערת (ביום 13.6.2006). המערערת לא פעלה בהתאם להחלטה ולא המציאה את תגובתה. בהחלטה מיום 2.7.2006 כב' הרשמת ש' ליבוביץ איפשרה לה להסיר את המחדל, בציינה כי בהעדר התייחסות יכול ויימחק הערעור מחוסר מעש. משלא הוגשה כל תגובה מטעם המערערת, הורתה כב' הרשמת ליבוביץ על מחיקת ההליך מחוסר מעש (החלטה מיום 11.7.2006).

2.ביום 14.11.2007 הגישה המערערת "בקשה להארכת מועד לביטול החלטת מחיקת ערעור, ולביטול החלטת מחיקה ולהארכת מועד להפקדת ערבון". בבקשה נטען כי במחצית השנייה של חודש מאי 2006 העבירה המערערת את ייצוגה בתיק לבא-כוחה הנוכחי, לאחר ששיחררה את בא-כוחה הקודם מייצוגה בהליך. נטען כי המערערת נתבקשה על ידי בא-כוחה להכין את סכום הערבון אך מסרה כי תנסה להסתייע לשם כך בבני משפחתה. נטען כי בהיסח הדעת לא הוגשה בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. עוד נטען כי ההחלטה בדבר מחיקת ההליך הגיעה לבא-כוח המערערת בתקופת מלחמת לבנון השניה, שעה שהמשרד לא היה פעיל כמעט. בתום מצב החרום, נשכח מבא-כוח המערערת הצורך בהמשך הטיפול בתיק זה, ורק בחודש ספטמבר 2007, הוא שם לב לעובדה כי ההליך נמחק מחוסר מעש. נטען בבקשה כי, ביום 22.10.2007 התקיימה פגישה בין באי-כוח הצדדים בניסיון להגיע להסדר כולל בסכסוך בין הצדדים, לקראת דיון שהיה קבוע ליום המחרת בבית המשפט המחוזי בהליך אחר המתנהל בין משפחת המערערת לבין המשיב. בעקבות הפגישה החליטה המערערת לפעול לביטול המחיקה מחוסר מעש. נטען בבקשה כי הצטברות נדירה של אירועים שלא היו בשליטת המערערת גרמה למחדל שהביא למחיקת ההליך ולמחדל שבאי הגשת הבקשה לביטול ההחלטה במועד. המשיב מתנגד לבקשה, על כל ראשיה. לטענת המשיב, משויתרה המערערת על הפקדת הערבון וזנחה את הערעור והערעור נמחק, ובמיוחד לאור פרק הזמן הממושך שחלף ממחיקת הערעור ועד להגשת הבקשה להחייאתו, נוצרה אצלו ציפייה לגיטימית והסתמכות על כך שהסכסוך בינו לבין המערערת בעניין הנכס הסתיים.

3.לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. מחיקת הליך בשל חוסר מעש נועדה לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי יוזם ההליך. "הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט" (ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865). בקשה להחייאת הליך, שנמחק עקב מחדל דיוני של יוזם ההליך, נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים (ראו, בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625 (1998)). במסגרת זו נבחנת השאלה האם בפי המבקש הסבר מניח את הדעת למחדלו. כן נשקלת הבקשה בשים לב לסיכויי ההליך, לחומרת הפגיעה במבקש אם תידחה בבקשתו וכן לשאלת הסתמכותו של בעל הדין שכנגד על ההחלטה למחוק את ההליך מחוסר מעש ואת הנזק שנגרם לו עקב כך (השוו לעניין אמות המידה לבחינת בקשה ל"החיייאת הליך" לאחר דחיית הליך בשל אי הפקדת ערבון: בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (טרם פורסם, 28.6.2006)).

4.יישום אמות מידה אלה במקרה שלפני מעלה כי דין הבקשה להידחות. בבואי להכריע בבקשה נתתי דעתי להלכה, לפיה יש לעשות שימוש זהיר בכלי הדיוני של מחיקת הליך בשל חוסר מעש, כדי להימנע מפגיעה בזכות הערעור. אולם שוכנעתי כי המקרה שלפניי בא בגדר אותם מקרים יוצאי דופן בהם התנהלות יוזם ההליך מלמדת על זניחת ההליך הלכה למעשה ועל כן, יש בה כדי להצדיק את השימוש בסמכות בלתי שגרתית זו. אין מחלוקת כי מאז נדרשה המערערת להפקיד ערבון ועד להגשת הבקשה שלפניי חלפו למעלה משבעה-עשר חודשים תמימים. עיון בבקשה שלפניי אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדליה של המערערת ממילוי חובותיה הדיוניות. אשר לחילופי הייצוג, הרי שבא-כוחה של המערערת קיבל עליו את הייצוג כבר בחודש מאי 2006. לפיכך אין בחילופי הייצוג, כשלעצמם, כדי להסביר את המחדל שבאי הפקדת ערבון. הוא הדין לגבי קשייה של המערערים בגיוס סכום הערבון. ראשית יצוין כי לא הובאה כל אסמכתא לעניין מצבה הכלכלי של המערערת. אולם אף אם אניח כי המערערת התקשתה לגייס את הממון שנדרש בתוך סד הזמנים שנקבע להפקדת הערבון, הדרך הראויה לפעול במקרה כזה הייתה להגיש בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. בהקשר זה חשוב להדגיש כי הערעור נמחק רק לאחר שנתנה למערערת אפשרות להסיר את מחדליה. חרף האמור, בחרה המערערת לשבת בחיבוק ידיים ולא להפקיד את הערבון ואף לא להגיש בקשה להארכת מועד להפקדתו. גם לאחר מחיקת הערעור המשיכה המערערת לנהוג בחוסר מעש. נטען כי המחדל נעוץ במלחמת לבנון השנייה. אולם המלחמה הסתיימה, כידוע, בחודש אוגוסט 2006, ועל כן מצב החירום ששרר במהלכה אינו מהווה הסבר מניח את הדעת למחדליה המתמשכים של המערערת. יתרה מכך, בנובמבר 2006 הומצאו לבא-כוח המערערת כתבי בי דין בהליך אחר מול המשיב, בהם צוין במפורש כי הערעור נמחק ולהם צורף עותק ההחלטה בדבר המחיקה. בבקשה לא ניתן הסבר ממשי להימנעות המערערת מהגשת הבקשה לביטול המחיקה בסמוך לאחר מכן. ההסברים המבוססים על היסח הדעת ושיכחה אינם יכולים להצדיק את ההתעלמות משורה של החלטות של בית המשפט ואת חוסר המעש של המערערת משך תקופה כה ממושכת. הימנעותה השיטתית של המערערת מקיום חובותיה הדיוניות, יש בה כדי להצביע, בנסיבות העניין, על זניחת ההליך. זאת ועוד, לבקשה לא צורפה אסמכתא כלשהי שיש בה כדי לתמוך בהסברים החלקיים למחדלי המערערת, והיא אף אינה נתמכת בתצהיר של המערערת, אלא בתצהיר של בא-כוחה בלבד.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המערערת תשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.