ע"א 8779/15 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שחייב את המבקשת בפיצוי המשיב 1.

1.

המבקשת ביטחה בתקופה הרלבנטית את המשיב 2, עורך דין במקצועו, בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית. בפסק הדין, שאת ביצועו מבקשת המבקשת לעכב, התקבלה תביעת רשלנות מקצועית שהגיש המשיב 1 נגד המשיב 2 ונפסק כי על המשיב 2 לשלם למשיב 1 פיצוי בסך של 2,474,047 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה משנת 2009 וכי על המבקשת "לשלם את חלקה בסכום זה מכוח פוליסת 2011 ובגדרי היקף פוליסה זו, בניכוי ההשתתפות העצמית הנקובה שם".

2.

בתביעתו טען המשיב 1 כי הוא פנה למשיב 2 על מנת שזה יטפל עבורו בתלונותיו כלפי קופת החולים שבה היה חבר ובית חולים שבו טופל, אשר, לטענתו, התרשלו באיתורם של גידולים שמהם סבל. תביעת רשלנות רפואית שהגיש המשיב 1, אשר בה יוצג על-ידי המשיב 2, התקבלה ברובה על-ידי הערכאה המבררת, אך ערעור שהגישו הנתבעות התקבל ברובו ונקבע כי תביעת המשיב 1 התיישנה. לטענת המשיב 1, האחריות לכך שתביעת הרשלנות הרפואית שהגיש התיישנה, רובצת לפתחו של המשיב 2 אשר הגיש את התביעה באיחור. כאמור, בית משפט קמא קיבל את עיקר תביעתו של המשיב 1 כלפי המשיב 2 ופסק לזכותו פיצויים המגלמים את הפיצוי לו היה זכאי המשיב 1 אלמלא התיישנה תביעתו (כפי שעולה מפסק דינה של הערכאה המבררת שדנה בתביעת הרשלנות הרפואית), בניכוי שכר הטרחה שלו היה זכאי המשיב 2.

3.

בפסק הדין נדחו טענותיה של המבקשת כי הפוליסה אינה מכסה את תביעת המשיב 1 נגד המשיב 2. נקבע, כי הפוליסה שבה בוטח המשיב 2 כוללת כיסוי ביטוחי לתביעות שהוגשו בעת שהפוליסה היתה בתוקף ועל כן אין משמעות לכך שהאירוע הרשלני, שבגינו הוגשה התביעה, ארע בטרם ביטחה המבקשת את המשיב 2. כן נדחתה טענת המבקשת כי בעת עריכת הפוליסה המשיב 2 כבר היה מודע לקיומה של עילת תביעה נגדו או לכך שקיים חשש סביר שתוגש נגדו תביעה בעילה של רשלנות מקצועית.

הבקשה וטענות הצדדים

4.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. לטענת המבקשת, שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף בבירור לעבר קבלת הבקשה והדברים נלמדים מכך שהמשיב 1 טרם השיב לקופת החולים ולבית החולים כספים שהועברו לו בעקבות זכייתו בתביעת הרשלנות הרפואית בערכאה המבררת, ולאחר שערכאת הערעור הפכה תוצאה זו. לטענת המבקשת, נתון זה מצביע בבירור כי קיים סיכון משמעותי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל ערעורה. המבקשת מצביעה גם על כך שבהליך בפני בית משפט קמא העיד המשיב 1 על מצבו הכלכלי הקשה, וגם בכך יש ללמד כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. המבקשת טוענת גם כי סיכויי הערעור טובים, שכן בית משפט קמא שגה כאשר העדיף את גרסת המשיב 1 בכל הנוגע למועד ולסיבות בגינן פנה למשיב 2 מלכתחילה וזאת חרף סתירות ופגמים שהתגלעו באמינותו.

המשיב 1 טוען כי יש לדחות את הבקשה. נטען, כי הוא זקוק לכספי הפיצוי בשל מצבו הכלכלי הקשה ומזכיר כי כספים אלה מגלמים את הפיצוי לו היה זכאי בשל נזקיו אלמלא התרשלותו של המשיב 2. עוד נטען, כי המשיב 2 אמנם טרם השיב לקופת החולים ובית החולים את כספי הפיצוי, אך הוא אינו מתעלם מחובותיו והוא הגיע עמן להסדר שלפיו יועברו אליהן חלק מכספי זכייתו בתביעתו נגד המשיב 2.

המשיב 2 טוען אף הוא כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין ומפנה לכך שאף הוא הגיש ערעור על פסק הדין ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע.

דיון והכרעה

5.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. בענייננו, בפי הצדדים טיעונים כבדי משקל באשר לשיקול מאזן הנוחות. מן העבר האחד, קיימות אינדיקציות חזקות לכך שככל שערעורה של המבקשת יתקבל, יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו. הדברים נלמדים מטענותיו של המשיב 1 עצמו בדבר מצבו הכלכלי הקשה ומכך שהוא התחייב להעביר את כספי זכייתו לצד שלישי. כמו כן, מעיון בפסק הדין שניתן בתביעת הרשלנות הרפואית בערכאה המבררת (אשר קיבלה את התביעה) עולה כי חלק מכספי הפיצוי שנפסקו לטובת המשיב נועדו לפצותו על נזקים צופי עתיד ולא רק על נזקים שבהם כבר נשא (והשוו לע"א 7183/14 קונקס תחבורה נתניה בע"מ נ' עזבון המנוח עבודי , פסקה 6 וההפניה שם (17.11.2014)). מן העבר השני, קיים קושי לעכב את כל סכום הפיצוי, שכן חלק ממנו נועד לפצותו גם על נזקי עבר.

נוכח האמור באשר לשיקול מאזן הנוחות, איני רואה להידרש בהרחבה לשיקול שעניינו סיכויי הערעור. על פני הדברים נראה כי בפני המבקשת ניצבת משוכה גבוהה, שכן חלק מרכזי בפסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על ממצאי מהימנות שבהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. לצד זאת, איני סבור שהערעור הוא משולל כל יסוד באופן שיש בכך בלבד להביא לדחיית הבקשה אך מטעם זה, וחרף האמור לעיל בדבר שיקול מאזן הנוחות.

סוף דבר. הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שמתוך סכום הפיצוי שנפסק לזכות המשיב 1 ישולם לו סך של 800,000 ש"ח (להיום). תשלום יתרת סכום הפיצוי יעוכב עד לסיום הליכי הערעור. כמו כן, לא ראיתי לעכב את תשלום ההוצאות שנפסק לטובת המשיב 1. בנסיבות, לא ייעשה צו להוצאות.