ע"א 8784/14 קומפוסט הגולן נוב נ. קומפוסט אור בע"מ

1.

המבקשת זכתה במכרז לפינוי בוצה שפרסמה משיבה 2. משיבה 1, שלא זכתה במכרז, הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי כנגד תוצאות המכרז. התביעה התקבלה. נקבע כי הצעתה של המבקשת פסולה וזכייתה מבוטלת, והדיון הוחזר לוועדת המכרזים (ה"פ 44798-08-14, כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ).

מכאן הבקשה שבפניי. נטען כי סיכויי הערעור הם גבוהים, משום שבהצעתה של המבקשת לא נפלו פגמים המצדיקים את פסילת ההצעה. כמו כן נטען כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין – ייגרם למערערת נזק בלתי הפיך, משום שהיא תיאלץ להפסיק את עבודות פינוי הבוצה אצל משיבה 2 והדבר יביא לחיסולה. משיבה 1, מצידה, סבורה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת.

1.

בקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע תיבחן בשני קריטריונים מרכזיים: סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות.

בתיק דנא, בית המשפט המחוזי קבע כי אחד מתנאי הסף במכרז הוא היכולת לסלק 12,000 טון בוצה לפחות, וכי במועד הגשת ההצעות למכרז היה בידי המבקשת אישור לפינוי 12,000 טון בוצה לכל היותר. קביעות אלו של בית המשפט המחוזי נשענו על בירור עובדתי של הנתונים השונים בתיק – כגון מסמכי המכרז, כמויות הבוצה בשנים קודמות ופרוטוקול סיור קבלנים שנערך למציעים. זה היה הבסיס העיקרי – אך לא היחיד - למסקנת בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא עמדה בתנאי הסף של המכרז. מכאן שהערעור מתמקד, מטבעו, בתקיפת ממצאי העובדה והמהימנות עליהם נשען פסק הדין. כמובן, דרך זו פתוחה בפני המבקשת. אך יש לכך משקל בבוא בית משפט זה להעריך את סיכויי הערעור, בשלב המקדמי הנוכחי של בקשה למתן סעד זמני. על הרקע הזה סבורני כי סיכויי הערעור בתיק דנא אינם גבוהים במידה שתצדיק היעתרות לבקשה לסעד זמני. אף אין במאזן הנוחות, כפי שהוצג בידי הצדדים, כדי לשנות ממסקנה זו. יצוין, למשל, כי עולה לכאורה מפסק הדין שעיקר עיסוקה של המבקשת מזה כעשר שנים הוא ייצור קומפוסט גם מזבל בעלי חיים, ולאו דווקא פינוי בוצה.

2.

לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות משיבה 1 בסך 4,000 ₪.