פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8790/21 -
א'
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקשת:
עו"ד ורד כהן
נ ג ד
המשיב:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ת"צ 50748-12-18 שניתן על
ידי כב' השופטת הבכירה רחל ברקאי
בשם
המבקשת:
בעצמה
החלטה
לפניי בקשה שהוגדרה כבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ר' ברקאי ) מיום 15.11.2021 ב-ת"צ 50748-12-18 (להלן: פסק הדין ).
1.
בית המשפט המחוזי דחה, בפסק דין מנומק, בקשה שהגישה המבקשת – עורכת דין במקצועה – לאישור ניהול תובענה כייצוגית (ודחה את תביעתה האישית). במסגרת זו, המבקשת טענה כי מכשיר למשיכת כספים שבבעלות המשיב (בנק) פועל באופן בלתי תקין ובניגוד לתקן מחייב, כך שנגרם לציבור נזק בגין אובדן מזומנים שנמשכו מהכספומט. בית המשפט המחוזי קבע כי התקן עליו מנסה המבקשת להסתמך אינו תקן רשמי ומחייב שאין בו כדי להטיל חובה כלשהי על הבנק. נקבע כי די בכך כדי לדחות את בקשת האישור, משהמשמעות היא שאין בסיס משפטי לבקשת האישור ולא הוכח שיש אפשרות סבירה שהמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה. מעבר לנדרש צוין כי אף לא מתקיימים תנאים נוספים הנדרשים לאישורה של תובענה כייצוגית מאחר שהבקשה הוגשה באופן כוללני וללא פירוט או ראיות מספיקות לתמיכה. בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת לשלם לבנק את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בחלוף שלושים ימים).
2.
המבקשת טוענת כי יש לעכב את ביצוע חיובה בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד עד להכרעה בערעור אותו הגישה על פסק הדין. לעמדת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים מאחר שבית המשפט המחוזי שגה בכך שביסס את פסק דינו על העדר קיומה של חוות דעת מומחה בתיק, וזאת אף שהמבקשת ביקשה גילוי מסמכים להם המשיב טען לחיסיון – אך בקשתה לגילוי מסמכים לא נתבררה בבית המשפט המחוזי. מסיבה זו, לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי ביישום ההלכה לגבי ההבדל בין תקן ישראלי וולונטרי לבין תקן ישראלי רשמי מחייב. המבקשת טוענת כי דחיית בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין תסב לה נזק כלכלי, כאשר מנגד היענות לבקשה לא תסב נזק לבנק, וגם אם תסב נזק שהרי שהוא זעום לעומת נזקה שלה שנאלצת לשלם את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
דיון והכרעה
3.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הלכה היא כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי ליהנות מפירות זכייתו, כך שסעד זמני בתקופת הערעור (או עיכוב ביצוע) יינתנו במקרים חריגים (וראו: עע"ם 7061/21 עיריית חברון נ ממשלת ישראל (15.11.2021)). לשם כך, על המבקש להוכיח התקיימות התנאים המצטברים של סיכויים טובים לקבלת הערעור וכן ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, במובן זה שאם יזכה בערעור יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו. מדובר במקבילית כוחות, כאשר 'מאזן הנוחות' הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה. כידוע, "במקרים בהם מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, ודברים אלו יפים ביתר שאת שעה שמבוקש עיכוב ביצוע תשלום של שכר טרחת עורך - דין והוצאות משפט שנפסקו" (ע"א 4461/13 זילברג נ' פלאפון תקשורת בע"מ (9.9.2013)). בענייננו, איני נדרש להביע עמדה לעניין סיכויי הערעור ודי בבחינת הבקשה לפי מאזן הנוחות. המבקשת לא טענה כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את עיכוב ביצוע תשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. ממילא, טענות המבקשת לעניין חיובה בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד, לפיהן עשוי להיגרם לה נזק כלכלי אם תשלם את הסכום – נטענו בעלמא וללא כל תשתית ראייתית (השוו: ע"א 9304/20 פלונית נ' המרכז הרפואי בית חולים וולפסון (21.1.2021)).
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בשבט התשפ"ב (9.1.2022).
ש ו פ ט