ע"א 8831/18קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ. תומר בן זקן

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני למנוע את המשך הדיון בתביעה נזיקית שהגיש משיב 1 (להלן: החייב ) בת"א (שלום י-ם) 53324-06-16 ולחלופין למתן צווי עיקולים זמניים, עד למתן הכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 8180-07-13 מיום 12.11.2018.

1.

בתמצית הדברים, לחייב, אשר ניהל הליכי פשיטת רגל, ניתן הפטר מחובותיו ביום 10.7.2017 ואושרה לו תכנית פירעון על פיה הוא נדרש לשלם סך של 30,000 ש"ח (1,000 ש"ח בכל חודש למשך 30 חודשים). המבקשת, הנושה העיקרית של החייב, הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, בטענה כי התברר שהחייב הציג מידע כוזב והסתיר מידע חיוני באשר למצבו וליכולותיו הכלכליות. בעיקר נטען כי התברר שהחייב הגיש תביעת נזיקין לפיצויים בגין תאונת דרכים שעבר בשנת 2015 (ת"א (שלום י-ם) 53324-06-16) (להלן: תביעת הנזיקין ) והוא עתיד לקבל פיצויים בתביעה זו. עוד נטען כי המבקש הציג את עצמו כרווק המתגורר עם אמו אך התברר כי הוא נשוי ומתגורר עם אשתו בדירה שכורה. בעקבות המידע שהתגלה, ולאחר שהתבררה היקפה של תביעת הנזיקין (כאשר סכום הפיצוי בכללותו הוערך על סך של כ-250,000 ש"ח), המליץ הנאמן בדו"ח שהגיש לבית המשפט על הוספת סך של 40,000 ש"ח לתכנית הפירעון שאושרה. ביום 12.11.2018 קבע בית המשפט, לאחר שסקר את נסיבות העניין, כי אין בהתנהלות החייב כדי להקים עילה לביטול ההליך אלא אך להביא לבחינה מחודשת של תכנית הפירעון שנקבעה, ונקבע כי יתווסף לה סך של 20,000 ש"ח (1,000 ש"ח בכל חודש למשך 20 חודשים).

2.

המבקשת, אשר התקשתה להשלים עם תוצאה זו, הגישה ערעור לבית משפט זה בגדרו נטען בעיקר כי נוכח התנהלות החייב, היה מקום לבטל אל ההליך ולחלופין לא היה מקום לגבש תכנית פירעון שלאחריה יופטר החייב מחובותיו בטרם התבררה תביעת הנזיקין. בין היתר ביקשה המבקשת להסתמך על ההלכה שנקבעה בעניין ג'ינר (ע"א 10217/16 ב.ת.ב – בניני תעשיה באר-שבע בע"מ נ' ג'ינר (17.1.2019)) המקימה זכאות לקופת פשיטת הרגל לרכיבי פיצוי מסוימים (אובדן כושר השתכרות) שעשויים להתקבל מתביעת הנזיקין שהוגשה בעניינו של חייב.

3.

לצדו של הערעור הוגשה הבקשה שלפנַי, בגדרה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, נוכח הכחשת קיומה של תביעת הנזיקין על ידי החייב והצהרותיו הכוזבות. גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, נוכח העובדה שיש לזקוף לחובת החייב את התנהלותו, ונוכח העובדה שהחייב מקדם את תביעתו ומנהל משא ומתן עם הנתבעת באותו הליך.

4.

מנגד, הכנ"ר, אליו הצטרף הנאמן, הביע דעתו כי דין הבקשה להידחות. מאזן הנוחות לא נוטה לטובת המבקשת, שכן צו המונע בירור תביעת הנזיקין אין לו כיצד להועיל לצדדים. זאת ועוד, לחייב ייגרם נזק בגין הטלת עיקולים מהמועד שבו יקבל את הכספים בעוד שהמבקשת לא הצליחה להוכיח את הנזק שייגרם לה מאי-מתן הצו. הכנ"ר גם עמד על סיכויי הערעור, שאינם מצדיקים לטענתו מתן צו כאמור. גם אין בפסק הדין שניתן בעניין ג'ינר , אשר ניתן לאחר מתן פסק הדין בענייננו, כדי להטות את הכף לטובת המבקשת, כאשר ממילא בית המשפט המחוזי נתן דעתו לעניין. החייב התנגד אף הוא לבקשה, בהדגישו את נסיבות חייו הקשות ואת סיכויי הערעור הקלושים, לשיטתו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

6.

ככלל, על המבקש צו מניעה בתקופת הערעור להוכיח כי סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור (ע"א 2501/15 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ , פסקה 6 (18.4.2005)). בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים השונים, כאשר בין שיקול "סיכויי הערעור" לבין "מאזן הנוחות" קיים יחס הפוך – ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן להמעיט בדרישת "מאזן הנוחות", ולהיפך (ע"א 7493/10 טנצר נכסים והשקעות בע"מ נ' בנק כרמל אגוד למשכנתאות והשקעה בע"מ , פסקה 11 (17.2.2011)) בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה כאשר צפוי למבקש נזק בלתי הפיך אם לא יינתן סעד כמבוקש (ע"א 2722/06 גינות לאה בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ , פסקה 8 (29.5.2006)).

7.

מבלי לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור, במקרה זה שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה באופן חלקי, נוכח העובדה שקיים חשש שלא יעלה בידי המבקשת לגבות את הכספים העתידים להתקבל בידי החייב בתביעת הנזיקין בתום הליך הערעור אם היא תזכה בו. אמנם, צודק הכנ"ר כי אין טעם בעיכוב בירור תביעת הנזיקין בעת הזו, עיכוב אשר יסב נזק לחייב וגם לא יועיל למבקשת. עם זאת, נסיבות העניין מצדיקות מתן סעד זמני שיהיה בו כדי להבטיח גביית סכום נוסף מתוך כספי הפיצויים, אם תזכה המבקשת בערעורה. נוכח העובדה שבמסגרת ההליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי, המליץ הנאמן, בהתבסס על הערכת תביעת הנזיקין, על הוספת סך של 40,000 ש"ח לתכנית הפירעון שאושרה, ונוכח קביעת בית המשפט המחוזי על הוספת סך של 20,000 ש"ח לתכנית, רואה אני לנכון לקבוע כי סך נוסף של 20,000 ש"ח מתוך סכום הפיצוי שייקבע, ככל שייקבע, בהליך המתנהל במסגרת תביעת הנזיקין, לא ישולם לחייב עד למתן פסק דין בערעור.

בסופו של דבר אפוא, תביעת הנזיקין תמשיך להתנהל כסדרה אך סך של 20,000 ש"ח מתוך כלל כספי הפיצויים שייפסקו לטובת החייב, אם ייפסקו, לא יועברו לידיו עד למתן פסק דין בערעור.