ע"א 8842/08 עזבון המנוח גדעון לב ארי ז"ל נ. ד"ר סרנה אריה

1.

לפניי בקשה מטעם משיבים 1 ו-2 להורות למערערים לתקן את כתב הערעור. נטען בבקשה כי כתב הערעור מתפרש על פני 48 עמודים. נימוקי הערעור אף כוללים סיפורים ארוכים ולא ענייניים, תוך הטחת עלבונות במשיבים, ויכוחים עם בית המשפט קמא בשפה לא הולמת והאשמות שונות ומבישות. כן נטען בבקשה כי המערערים שיבצו בגוף הערעור קטעי ראיות ותמונות, וזאת בניגוד לכלל לפיו אין לכלול ראיות ומסמכים, אלא נימוקים תמציתיים בלבד. מבוקש איפוא למחוק את כתב הערעור ולהורות למערערים להגיש כתב ערעור תמציתי, בניסוח מקובל ומאופק.

2.

המערערים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בתביעת רשלנות רפואית מורכבת כנגד מספר גורמים אשר טיפלו במנוח וגרמו למותו בייסורים ובטרם עת. נימוקי הערעור אף מתייחסים לתקופות שונות על פני רצף הטיפול הרפואי ולפרטי רשלנות רבים מצד הצוות הרפואי. המערערים טוענים כי אף נאלצו להרחיב את היריעה בעניינים שכלל לא נדונו בבית המשפט קמא, כגון הקשר הסיבתי והנזק. שיבוץ קטעי מסמכים בטקסט נעשה, כך נטען, על מנת שקריאת כתב הערעור תהיה נוחה יותר. הדבר נעשה בצמצום והינו חלק בלתי נפרד מהנימוקים המבססים את הערעור.

3.

אמות המידה לאורן נבחנת בקשה להורות על תיקון כתב ערעור בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות, הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המ דובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השי מוש בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו, ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd (לא פורסם, 9.4.2006)).

4.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר שלפני שוכנעתי כי יש להורות על השבת הודעת הערעור לידי המערערים. גם בשים לב לעקרון לפיו אין בית המשפט משמש כ"עורך-על" של כתבי הטענות, היקף הודעת הערעור חורג מהיקף סביר ואין היא עומדת באמור בתקנה 414 לתקנות והעקרונות שנקבעו על יסודה. עיון בהודעת הערעור בהליך זה מצביע על כך שהיא כוללת תיאורים עובדתיים מפורטים, קטעי ראיות וטיעונים משפטים מפורטים. לא זוהי מטרתה של הודעת הערעור (ראו בש"א 1501/05 הנ"ל). נימוקי הערעור אינם מובחנים בתוך הודעת הערעור. הגם שיש להתחשב בכך שהערעור מופנה כלפי מספר משיבים והוא נוגע למסכת עובדתית ארוכה ומורכבת, הדבר אינו מצדיק הגשת ערעור במתכונת בה הוגש. כן מצאתי ממש בטענות המשיבים 2-1 לגבי שיבוץ מוצגים בהודעת הערעור . בתקנה 419 לתקנות מפורטים המסמכים אותם יש לצרף לכתב הערעור. מוצגים שהיו בפני הערכאה הדיונית אינם נמנים על מסמכים אלה. גם אם מדובר במסמכים המצויים בתיק בית המשפט קמא, השלב המקובל להציגם לפני בית משפט שלערעור הוא שלב הגשת הסיכומים בכתב המוגשים בצירוף תיק מוצגים (תקנה 438(2) לתקנות). מכל מקום, לא ניתן לצרף מסמכים אלה להודעת הערעור. מכך נגזרת גם הקביעה כי אין מקום לשבצם בתוך הודעת הערעור גופה.

אשר על כן, מזכירות בית המשפט מתבקשת להשיב לידי המערערים את הודעת הערעור שהגישו ואלה יוכלו להגיש תחתיה הודעת ערעור שלא תעלה בהיקפה על 25 עומדים ברווח כפול, ושלא תכלול ראיות ומוצגים. הודעת הערעור המתוקנת תוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.