ע"א 8843/01 חברת פסל בע"מ נ. חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"

זוהי בקשה לדחיית ערעור בשל אחור בהגשתו.

הערעור הוגש על ידי המערערים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נאמן) שניתן ביום 30.8.01. על פי כתב הערעור הומצא פסק הדין לידי המערערים ביום 20.9.01. הערעור הוגש, ביום 12.11.01, לכאורה בגדרי המועדים שנקבעו בתקנות.

לאחר הגשת הערעור הגישה המשיבה בקשה לדחות את הערעור. המשיבה הסבירה כי בפועל הומצא פסק הדין לידי המערערים ביום 17.9.01. המשיבה תמכה טענה זו שלה בתדפיס של רישומי המחשב של בית המשפט המחוזי בחיפה.

המערערים הגישו תגובה לבקשה זו, וציינו בפתח דבריהם כי "מבדיקה שנערכה לאחר הגשת הבקשה נשוא תגובה זו עולה, כי ייתכן (ייתכן, שכן האדם שנחזה חתום על אישור ההמצאה לא עובד עוד במשרד ב"כ המשיבים ולא ניתן לאמת מה אירע בפועל) שפסק הדין אכן הומצא במשרד ב"כ המשיבים כבר ביום 17 בספטמבר 2001". בהמשך לדברים אלה מסבירים המערערים כי יום 17.9.01 הוא ערב ראש השנה, ועל כן "צוות חלקי עובד במשרד ב"כ המשיבים". המערערים טוענים בקשר לכך, כי לצורך מרוץ הזמן רואים את פסק הדין כאילו הומצא פסק הדין ביום החול שלאחר החג.

הערעור אכן הוגש באיחור. על פי רישומי בית המשפט הומצא פסק הדין לידי המערערים ביום 17.9.01. הוא נחתם במשרד ב"כ המערערים באותו מועד. הטענה לפיה החתימה נעשתה על ידי עובד שליחויות, אשר התבקש על ידי פקידת הקבלה להחליפה למספר דקות, איננה טענה. אין להעלות על הדעת כי תהליך ההמצאה יעבור סירבול והכבדה נוספים, בגידרם יאלץ שליח בית המשפט לברר עם מי שמאייש את עמדת הקבלה את תפקידו הפורמאלי, את זהותו, את נהליו של המשרד בו הוא עובד, ואת מעמדו של אותו עובד. אישור המסירה נחתם כדין על ידי מי שהיה פקיד קבלה של משרד באי כוח המערערים, או על ידי מי שהוצג כפקיד קבלה כזה. מרוץ הזמן מתחיל במועד זה, והשאלה אם במשרד נכח צוות חלקי או מלא אינה מעלה או מורידה.

בנסיבות אלה, דין הערעור להימחק.

שקלתי אם אין מקום להשקיף על תגובת המערערים כעל בקשה למתן ארכה, שכן התגובה כללה טיעון מפורט שעניינו טעם מיוחד להארכת מועד. בהתאם לכך אף הוריתי למשיבה להתייחס לבקשה בדרך זו. המשיבה בחרה להיאחז בטיעון הפורמאלי לפיו לא מונחת בקשה להארכת מועד בפני בית המשפט. היא טרחה לפרט חללים אחרים המונעים התייחסות לבקשה כאל בקשה להארכת מועד (ראו סעיפים 14, 15 לתגובת המשיבה). בנסיבות אלה, ועל אף שמכשול דיוני זה נראה לי מיותר ועקר, אין בהחלטה זו משום נקיטת עמדה ביחס לשאלה אם זכאים המערערים להארכת מועד, אם תוגש על ידם בקשה כזו.