פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
8846/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' עמית
המערער:
מוחמד עאיש צבארנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי ירושלים ב-ת.א. 6506/04 מיום 7.9.2009 שניתן על ידי כבוד השופטת ג'
כנפי-שטייניץ
תאריך הישיבה:
ט"ו בשבט התשע"א
(20. 1.2011)
בשם המערער:
עו"ד וולף רונית, עו"ד אברהם משה-סגל
בשם המשיבה:
עו"ד טלי מרקוס
פסק-דין
1.
התובע הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת פיצויים נגד המדינה בגין פגיעה בעינו מכדור גומי שנגרמה על ידי כוחות הבטחון. תביעתו נדחתה ומכאן הערעור שבפנינו.
2.
הערעור כל כולו הוא ערעור על עובדות שנקבעו בערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי דחה את גרסת התובע לגבי הנסיבות בהן נפגע כלא מהימנה וקיבל את עדות עדי הנתבעת. בית המשפט הוסיף וקבע כי כוחות הצבא הותקפו מספר פעמים על-ידי קהל רב של מתפרעים שזרקו אבנים באמצעות רוגטקות, בתגובה עשו החיילים שימוש באמצעים לפזור הפגנות לפי הוראות פתיחה באש, כולל ירי כדורי גומי; החיילים ירו בתחילה באוויר אולם המתקהלים לא התפזרו. גם אביו של התובע אישר כי החיילים ירו תחילה באוויר. בית המשפט העדיף את גרסת עדי הנתבעת וקבע כי "התובע נפגע ככל הנראה במהלך אירועי ההתפרעות ורגימת האבנים שתוארו על ידי החיילים". על כן קבע כי אין אחריות של המדינה לנזקי המערער.
3.
ב"כ התובע טוען כי בית המשפט "לא נזקק", כלשונו, לראיות שהיו לפניו והוא פרט לפנינו סתירות אלו ואחרות שלטענתו בית המשפט לא נתן עליהן את הדעת.
4.
לא מצאנו ממש בערעור ולא ביקשנו תשובה. פסק הדין הוא מפורט ומנומק. לא היתה בידי התובע גרסה קוהרנטית אחת לגבי הנסיבות בהן נפגע ולדידנו די בכך שבית המשפט לא קיבל את גרסתו. לא ראינו מקום לסטות מן הכלל הרגיל לפיו אין בית המשפט מתערב בעובדות.
5.
הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה שכ"ט עורך-דין בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, ט"ו שבט, תשע"א (20.1.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט