ע"א 8860/06 מוד אידאה אינטרנשיונל בע"מ נ. ארלינגטון בע"מ

1.

לפני בקשה לתיקון הערעור מטעם המערערת בע"א 8860/06 (להלן: המערערת). המחלוקת בין בעלי הדין בבית המשפט קמא התרכזה במחיר שבו על המשיבה לרכוש את מניות חברת יופטיר, שהוחזקו על ידי המערערת. בפסק דינו מיום 3.9.06, קיבל בית המשפט קמא את טענת המשיבה בנדון. נקבע, כי התשלום בגין המניות יעמוד על 5,715,935 ₪. בהמשך לפסק הדין הגישה המשיבה פסיקתא לבית משפט קמא על סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה, פסיקתא שנחתמה ביום 25.9.06. בהמשך לכך הוגשה על ידי המערערת לבית המשפט קמא בקשה לתיקון הפסיקתה, תוך שהיא טוענת בה כי יש להוסיף לסכום שנקבע ריבית. בהחלטה מיום 5.12.06, נדחתה בקשה זו.

2.

בבקשה לתיקון הערעור טוענת המערערת, כי יש לתקן את נימוקי הערעור בשני מובנים: האחד , בטענה כנגד אי הוספת הריבית לסכום שנקבע בפסק הדין ובפסיקתא; השני , בכך שבית המשפט לא קבע, לחלופין, כי המערערת זכאית לפירות שנצברו על סכום זה, וזאת נוכח העובדה כי המשיבה הפקידה הסכום בחשבון נאמנות, וממילא הפירות שנצברו שייכים על פי הנטען למערערת.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה זו. לטענתה, עניין אי הוספת הריבית לא היה שנוי במחלוקת בבית המשפט קמא והיה ברור כי יתווספו לקרן רק הפרשי הצמדה. מימלא אין גם יסוד לטענה החלופית לעניין פירות שנצברו על הקרן בחשבון הנאמנות, בייחוד שעה שדובר בהפקדה וולונטרית מטעם המשיבה. לבסוף נטען, כי למעשה המדובר בהשגה על החלטת בית משפט קמא מיום 5.12.06 בדבר דחית הבקשה לתיקון הפסיקתא, וכי השגה מעין זו הצריכה רשות ערעור שלא הוגשה במועד ואין עילה להגישה בעת הזו. אשר על כן, נטען כי יש לדחות את הבקשה.

4.

בתשובת המערערת לתגובת המשיבה (מיום 26.7.07), שבה המערערת על עיקרי טענותיה, היא הוסיפה, כי עניין הריבית צוין במפורש בהסכם שבין הצדדים נשוא המחלוקת (סעיף 13.3) ובכתב הערעור עצמו. עוד נטען, כי ההפקדה בחשבון הנאמנות לא היתה וולנטרית אלא באה מכוח הסכמה שבין הצדדים ולכן יש לפסוק למערערת את הפרות שנצברו על הסכום שהופקד. לבסוף נטען, כי אין בנדון קושי עם דרך ההשגה בערעור זה והמועד לכך. זאת, שכן הערעור העיקרי הוגש במועד, וממילא מדובר בבקשה לתיקון נימוקי ערעור תלוי ועומד.

5.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור. להווי ידוע, כי הגישה בכל הנוגע לתיקון כתבי בית דין, גם בערעור, הינה ליברלית (ראו: חמו בן נון, הערעור האזרחי 259 (1997) וכן ע"א 5338/03 וקסטמן נ' בנק לאומי לישראל בע" מ (לא פורסם, 22.2.05)). וזאת על מנת לאפשר לערכאת הערעור בכל השאלות שבמחלוקת מבלי לסרבל את ההליך. נכון הדבר, כי על פניו את ההשגה בנדון היה על המערערת להגיש במועד מוקדם יותר. הבקשה דנן הוגשה ביום 12.2.07 שעה שההחלטה בבקשה לתיקון הפסיקתא ניתנה עוד ביום 5.12.06. למרות זאת, מצאתי לאפשר למערערת לטעון לעניין זה במסגרת נימוקי הערעור שכן תלוי ועומד ערעור כנגד המשיבה והמשיבה גם ידעה על טענתה של המערערת בנדון כך שלא קנתה לה "מעין חסינות" בנדון. הסיכומים בערעור טרם הוגשו ולא נתקיים דיון. במצב דברים זה, ובאיזון בין האינטרסים השונים, באתי למסקנה כי יש לאפשר למערערת לטעון בנדון במסגרת ערעורה ולאפשר התיקון כמבוקש. ודוק: ער אני לכך כי לדעת המשיבה, המדובר בהרחבת חזית שכן עניין הריבית או פירות הקרן לא הועלה בבית המשפט קמא. עם זאת, טענה זו אינה נקייה מספקות, אם נוכח סעיף 13.3 להסכם האמור ואם נוכח העובדה כי בהמרצת הפתיחה המקבילה מטעם המערערת, (הפ 122/06) ביקשה המערערת לחייב את המשיבה ברכישת המניות בסכום מסוים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בית המשפט קמא דחה אמנם טענה זו וקיבל את טענת המשיבה, אולם לכאורה, עניין הריבית היה לפני בית המשפט קמא. עם זאת, בשלב זה אינו נדרש להכריע בסוגיה זו והמשיבה תוכל לטעון בנדון במסגרת סיכומיה ובטיעון בעל פה לפני בית המשפט זה. נוכח גדר הספקות בעניין זה, לא מצאתי עילה מספקת בנסיבות העניין לאי מתן אפשרות לתיקון נימוקי הערעור בהליך זה.

6.

התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת. בשים לב לאיחור היחסי בהגשת הבקשה, לא יעשה צו להוצאות בגין הליך זה. ערעור מתוקן יוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין). סיכומי המערערת יוגשו עד ליום 9.9.07. סיכומי המשיבה יוגשו עד ליום 25.10.07. סיכומי תשובה יוגשו עד ליום 20.11.07 יתר ההוראות שבצו לסיכומים יותרו על כנן. החלטה זו תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.