ע"א 8867/07 נורד ריצ'רד נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.

בהליך שלפני מבוקש לקבוע אם משיבה מס' 6 – מנורה חב' לביטוח בע"מ – הינה משיבה פורמאלית, אם לאו. בהליך בבית המשפט קמא נתבע המבקש – הוא משיב מס' 2, רו"ח יואל מרגלית. משיב זה שלח הודעה לצד ג' ובהם חב' מנורה.

התובענה עצמה (כנגד המבקש) נדחתה וממילא ההודעה לצד ג' ששלח. בערעור שהגישו התובעים על עניין זה הם ציינו את מנורה – שהיא צד ג' כאמור – כמשיבה פורמאלית. טענת המבקש הנתבע הינה כי נוכח חשיפתו לקבלת הערעור וקביעת חבותו כנתבע, יש לעגן גם את חבותה האפשרית של מנורה כצד ג' ולכן לסווגה כמשיבה לכל דבר ועניין. המערערים, שהגיבו לבקשה, הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. מנורה, בתגובתה, התנגדה לבקשה, עיקר טענתה בנדון הינו כי אם אכן יתקבל הערעור לא ניתן יהיה לדון בערעור בחבותה שלה כצד ג' שכן העניין דורש הכרעות עובדתיות ומשפטיות שיחייבו החזרת העניין לבית המשפט קמא. יצוין עוד, כי יתר בעלי הדין לא הגיבו לנדון הגם שניתנו להם הזדמנות לכך וזאת למעט משיב מס' 3 בנק לאומי לישראל בע"מ, שהותיר את ההכרעה לשקול דעת בית המשפט.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי אכן יש לצרף להליך זה את מנורה כמשיבה לכל דבר ועניין. משיבה זו היתה בעלת דין בבית המשפט קמא ומשכך – ונוכח תקנה 424 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984, צריך שתהא בעל דין גם בערעור. מעבר לכן, קיים טעם משפטי ומעשי להיות מנורה בעלת דין בהליך דנן, בשים לב להשלכות אפשריות של קביעת חבותו של המבקש – ככל שתיקבע בערעור – על חבותה של מנורה כצד ג' (ראו עוד והשוו, בש"א 8904/05 גרניט הנדסה לתעשייה ואח' נ' טל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם)). כך הדבר, אפילו אם תחליט ערכאת הערעור להחזיר לאחר דיון בערעור את ההכרעה בחבות צד ג' לבית המשפט המחוזי, כפי טענת מנורה בנדון.

3.

התוצאה היא כי מנורה חברה לביטוח בע"מ תסווג כמשיבה לכל דבר ועניין בהליך זה. משזו מסקנתי בנדון, על טעמיה, יש לסווג באופן דומה גם את יתר המשיבים שסווגו על ידי המערערים כ"פורמאליים", אם בהיותם צדדים שלישים וצדדים ד' להליך, אם בהיותם נתבעים, והכל נוכח הזיקה ומארג החבויות שבין המשיבים לבין עצמם. אין צו להוצאות בבקשה זו. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.