ע"א 8871/99 נתנאל אלגואז נ. מדינת ישראל

1.זהו ערעור על החלטתה של הרשמת ח' מאק - קלמנוביץ מיום 3.12.99 לפיה נדחתה בקשתו השניה של בא כוח המערער ("המבקש") לשחררו מייצוג המערער. בקשתו הראשונה נדחתה על ידי כבוד הרשמת ח' מאק- קלמנוביץ ביום 16.11.99.

2.בשתי החלטותיה הקודמות קבעה הרשמת, כי כיון שהמערער הורשע בעבירה שיש בה חובת ייצוג, אין היא משחררת את בא כוחו.

3.המבקש טוען בערעורו, כי הרשמת לא נתנה משקל בהחלטתה ליתר טיעוניו כפי שפורטו בבקשתו השניה לשחרורו מייצוג. כן טוען המבקש, כי כיון שהערעור הוא רק על חומרת העונש מבלי שהוגש ערעור שכנגד של המדינה על קולת העונש, ממילא אין למערער מה להפסיד וכל עוות דין לא יגרם לו אם ייצג את עצמו. המבקש אף טוען, כי המערער פנה אליו וביקש ממנו שלא ייצגו, וכן כי המערער ובני משפחתו לא משתפים עמו פעולה והם הודיעו לו שמבחינתם הוא אינו עורך דינו של המערער.

4.דין הערעור להידחות. ראשית, המבקש לא פירט מהם אותם נימוקים אשר מהם התעלמה הרשמת, מה גם שעיון בבקשה שהיתה בפני הרשמת אינו מגלה, כי המבקש העלה טענות שלא זכו להתייחסות מספקת בהחלטתה נשוא הערעור שבפני. שנית, משקיבל עורך הדין ייפוי כוח מלקוחו לייצגו במשפט פלילי כבר אין הוא חופשי ללא סייג להשתחרר מחובה זו, ושחרורו מותנה בשיקול דעתו של בית המשפט. זוהי חובתו ואחריותו של עורך הדין - לייצג את המערער עד תום ההליכים נגדו (ראו: בג"ץ 4974/92 רובין נ' השופט סגלסון , פ"ד מו(3) 772, 780). שלישית, עיון בתיק הערעור מגלה כי המבקש מונה זה לא מכבר כבא כוחו של המערער לאחר שהמערער פיטר את עורכת הדין שייצגה אותו קודם לכן. המערער חתם על ייפוי כוח למבקש ביום 19.10.99 ומכוח ייפוי כוח זה הגיש המבקש הודעות ובקשות לבית המשפט זה ב- 25.10.99 וב- 3.11.99. הסבריו של המבקש בדבר החלטתו של המערער לייצג את עצמו בערעור ולהימנע מתשלום שכר טירחת עו"ד אינם מתיישבים, לכאורה, עם עובדות אלו. בפרט בולט הדבר נוכח העובדה שעמדת המערער עצמו לא הובאה בפני בית המשפט (הגם שבמקרה הקודם בו פיטר המערער את עורכת דינו הודיע הוא עצמו על כך לבית המשפט). לענין זה יצוין, כי במצב דברים מעין זה אפשר שראוי היה למבקש לתמוך את טענותיו בתצהיר (ראו: בש"פ 7622/98 חלאילה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). מכל הטעמים האמורים מצאתי לנכון לדחות את הערעור.

הערעור נדחה.