ע"א 8909/04 אורי הוכפלד נ. אברהם גרנוף

בפניי בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ב' ארבל ).

המבקשים הגישו המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בנצרת ובה ביקשו כי בית המשפט יתן פסק דין המצהיר עליהם כעל בעליה של חלקה 20 בגוש 15517 במושבה מגדל. בעלי הקרקע המקוריים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין הם המנוחים אידה ומלך גרנוף אשר יורשיהם הם המשיבים 1-9. בעלי הקרקע המקוריים הוכרזו כנעדרים בשנת 1983 ובית המשפט המחוזי מינה את האפוטרופוס הכללי, המשיב 10, לנהל את רכושם העזוב. המבקשים, בני משפחת הוכפלד, אשר לטענתם משפחתם מתגוררת בבית שנמצא על החלקה הנ"ל מאז שנת 1939, פנו אל האפוטרופוס בבקשה לרכוש את זכויות הבעלות על החלקה אך מגעים אלו הופסקו עת הופיעו יורשי הבעלים, המשיבים 1-9. לאחר שהופיעו יורשי הבעלים הרשומים נדרשו המבקשים לפנות את החלקה ועל כן הם עתרו לקבלת הסעד ההצהרתי האמור.

בית המשפט המחוזי בחן את הנימוקים השונים שהעלו המבקשים לתמיכה בטענתם כי הם זכאים להירשם כבעלים ודחה את כולם. משכך, נשאר הרישום בלשכת המקרקעין כפי שהיה. על פסק דין זה הוגש ערעור מטעם המבקשים בו הם תוקפים את מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי. במסגרת ערעור זה הוגשה הבקשה שבפניי למתן סעד זמני. המבקשים עותרים בבקשתם לקבל צו המורה למשיבים 1-9 להימנע מלבצע פעולה או להתחייב התחייבות כלשהי ביחס לחלקה נשוא הערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו לה מטעם המשיבים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. טענתם העיקרית של המבקשים היא כי אם לא יינתן הסעד הזמני עלולים המשיבים 1-9 לפעול באופן שיפגע בזכויותיהם הנטענות בחלקה. המבקשים טענו, כאמור, כי הם ומשפחתם מתגוררים בבית למעלה מ-60 שנים וכי ראוי לאפשר להם לברר את זכויותיהם באופן סופי בטרם ישונה מצב קיים זה. לטענה זו, שלא נסתרה מבחינה עובדתית בתשובת המשיבים, יש משקל רב. אכן, באם לא יינתן הסעד הזמני יוכלו המשיבים 1-9 לפעול לשינוי המצב הקיים ובנסיבות הענין נראה כי ראוי יהיה לשמור על הסטטוס קוו עד לבירור סופי של טענות המבקשים. מאזן הנוחות בשמירה על הסטטוס קוו בנסיבות הענין פועל אף הוא לטובתם של המבקשים.

אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת. ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1-9 לבצע פעולה כלשהי ביחס לחלקה נשוא הערעור או להתחייב התחייבות כלשהי ביחס אליה.