ע"א 8914/99 יוסרא אבו מרזוק נ. חלימה אבו מרזוק

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט גריל), אשר ניתן ביום 28.10.99 בה.פ. 30304/97. השופט קבע בפסק דינו, כי יתוקן הרישום ביחס לחלקו של המנוח מוחמד עיסא מרזוק אשר בחלקה 37, גוש 12165 אדמות ערערה, בלשכת רישום המקרקעין חיפה, כך שמחצית חלקו של המנוח תירשם על שם המשיבות מס' 4,3,2 ו5- בהתאם לייפוי הכח הבלתי חוזר של המנוחה חלימה עלי מוסטפא אבו מרזוק (המשיבה 1), בחלקים שווים בינם לבין עצמם, ואילו המחצית השניה של המנוח מוחמד עיסא מרזוק בנכס הנ"ל, תירשם בהתאם לצו הירושה שניתן בגין עזבון המנוח בתיק עזבונות 2682/93 בבית המשפט המחוזי בחיפה.

הרקע לסכסוך שבין הצדדים הוא הסכם גירושין מיום 11.7.71, בין המנוח לבין המשיבה 1, שבו התחייב המנוח, בין היתר, ליתן לה מחצית ביתו, כולל החצר והגינה, לרבות עצי הפרי, ולאפשר לה לגור במחצית השניה של הנכס, בנפרד. כן התחייב המנוח, להעביר מחצית הנכס על שמה לצמיתות על ידי מתן ייפוי כח בלתי חוזר בפני הנוטריון הציבורי בחדרה, ולמנות אדם שיהא מורשה לחתום בשמו של המנוח על כל הנחוץ לצורך רישום מחצית הנכס על שמה של המשיבה 1, בצורה שתחייב את כל יורשי המנוח או כל אדם הבא מטעמו.

הסכם הגירושין נחתם על ידי המנוח ומשיב 1 בפני הנוטריון בנוכחות עדים.

זמן קצר לאחר עריכת הסכם הגירושין נשא המנוח את המבקשת 1 לאשתו השניה. גם לאחר הגירושין מן המנוח המשיכה המשיבה 1 להתגורר בדירה שעל אותה חלקת מקרקעין.

המנוח הלך לעולמו בשנת 1980. בתאריך 3.3.83 חתמה המשיבה 1 על ייפוי כח בלתי חוזר לפיו היא מעבירה את כל הזכויות שיש לה בחלקה 37 גוש 12165 בערערה, אותן קיבלה לפי הסכם הגירושין לשלוש בנותיה, ולנכדה, דהיינו, המשיבים 2 עד 5.

המשיבים 1-5 הגישו המרצת פתיחה ובה ביקשו, בין היתר, לרשום את הנכס בלשכת רישום המקרקעין בחלקים שווים על שמם של המשיבים 2-5. בהמרצת הפתיחה נאמר עוד, כי המבקשות מתכחשות לזכויות המשיבים והן החלו בהקמת דירת מגורים על החלקה, וכי כנגד מבקשות 1 ו2- ניתן צו מניעה זמני בבית משפט השלום בחדרה. עוד נאמר, כי המבקשות קיבלו צו ירושה, אשר נרשם בלשכת רישום המקרקעין, כשבביצועו של הרישום הן התעלמו מאותם חלקים אשר המשיבים זכאים להם.

בתצהירי התשובה שניתנו להמרצת הפתיחה טענה מבקשת 1, כי היא נוהגת מנהג בעלים בנכס, ללא התערבות מצד המשיבים. עוד נטען, כי המשיבה 1 מעולם לא טענה לבעלות על חצי המגרש, וכן, כי הסכם הגירושין חסר כל תוקף, משום שלמנוח לא היתה כוונה להעביר את הנכס למשיבה 1, ואף לא נעשה בפועל רישום של העסקה, כמתחייב מהוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט1969-.

כאמור, בית המשפט קמא קבע כי יש תוקף להסכם הגירושין, ולפיכך, המשיבה 1 היא בעלת הזכויות בקרקע מכוח הסכם הגירושין ומחצית הנכס תרשם על שם המשיבים 2-5 בהתאם לייפוי הכוח שנתנה להם.

הבקשה שלפניי היא, שיעוכב ביצועו של פסק הדין, ובעיקר כי יעוכב ביצועה של כל פעולת רישום אצל רשם המקרקעין בחיפה באשר לנכס המקרקעין שבחלקה 37, גוש 12165 מאדמות ערערה, עד להכרעה בערעור שהוגש מטעם המבקשות.

שקלתי את טענות המבקשות, בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה באשר למתן סעד זמני בערעור. בהתחשב בעובדה שבלב המחלוקת עומדת חלקת קרקע, אשר העברתה לידי צד ג' עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין בערעור, אם המבקשות יזכו בערעורן, הרי בלי לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור אני סבורה כי ראוי ליתן סעד זמני אשר ימנע תוצאה זו. עם זאת, איני רואה הצדקה למנוע את רישומה של חלקת הקרקע בלשכת רישום המקרקעין על שמם של המשיבים 2-5 כפי שנקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, ניתן בזה צו זמני האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בחלקת הקרקע וזאת עד למתן פסק הדין בערעור.

הערה על מתן צו זמני זה תרשם בלשכת רישום המקרקעין.