ע"א 8949/09 יוסף אדרי נ. ביה"ח ע"ש "רבקה זיו"

העירבון בתיק זה – שהוא ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק על הסף עקב חוסר עילה את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישו המערערים נגד המשיבים 3-1 – הועמד על סכום של 5,000 ₪. המועד להפקדת העירבון הוארך מעת לעת עד שביום 31.1.2010 הגישו המערערים בקשה לפטור מהפקדת עירבון נוכח מצבם הכלכלי הקשה. בבקשה תואר מצבו הבריאותי הקשה של המערער 1 השוהה במוסד סיעודי ומקבל קצבת נכות. עוד נאמר כי המערערת 2, אם המשפחה, נושאת בכל העלויות הכרוכות בניהול ההליך ועד כה שילמה סכומים גבוהים תוך שימוש בכל חסכונותיה. המערערת 2, כך צוין, מתקיימת מפנסיה זעירה ומתגוררת בדיור ציבורי, ואילו המערערים 6-3, ילדי המשפחה, מתפרנסים אף-הם בקושי רב. סיכומם של דברים, המערערים טוענים כי אין ידם משגת את סכום העירבון וכי לאור סיכויי הערעור הגבוהים מן הראוי לפטור אותם מחובת ההפקדה. המשיבים מתנגדים לבקשה.

אין בידי להיעתר לבקשה במלואה. הפקדת עירבון בערעור נועדה להבטיח כי אם ייפסקו הוצאות לטובת המשיבים, הנגררים להליך נוסף בערכאת הערעור, יהא מקור זמין ונוח לגבות ממנו את סכום ההוצאות. מתן פטור מעירבון מותנה אפוא בשני תנאים מצטברים לאמור: היעדר יכולת כלכלית וסיכויי הערעור. בענייננו, המסמכים שצורפו לבקשה אמנם מצביעים לכיוון קשיים שהמשפחה מצויה בהם, ולעניין זה קשה להתעלם בעיקר ממצבו הרפואי הקשה של המערער 1 ומעובדת מגוריה של המערערת 2 בדיור ציבורי. עם זאת, הבקשה אינה נתמכת בתיעוד מלא ועדכני. כך למשל, לבקשה לא צורפו דפי חשבון בנק של בני המשפחה, לא נמסר מידע על נכסים (כגון כלי רכב ורכוש הילדים), לא דווח על גודל "הקופה המשותפת" במשפחות הילדים, ולא הונח בסיס למסקנה כי לא ניתן לגייס את סכום העירבון מבני משפחה נוספים ומידידים. זאת ועוד, לא הובהר כיצד מממנים המערערים את הייצוג המשפטי הניתן להם.

במצב דברים זה, אף מבלי להרחיב את הדיבור לגבי סיכויי הערעור, אין מקום ליתן פטור מעירבון בהליך זה. עם זאת, בקביעת שיעור העירבון יש מקום להתחשב בתשתית החלקית שהוצגה וכן במהות ההליך, במעמדם היחסי של הצדדים ובסכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט המחוזי. לאור כל אלה החלטתי להעמיד את העירבון על סכום של 10,000 ₪. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו שאם לא כן – יידחה ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.