פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 8980/04
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
ערעור פסלות על החלטת בית המשפט
לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופטת מ'
קראוס) מיום 5.9.2004 בתמ"ש 14394/02
בשם המערער: בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר
סבא (כב' השופטת מ' קראוס) מיום 5.9.04, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש
14394/02.
1. בין הצדדים, בני זוג פרודים, התנהלו
הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (להלן – "
בית המשפט
"). וזאת, בנוגע למזונות בנם הקטין והמשמורת עליו,
פירוק שיתוף בדירות הצדדים ומספר תביעות כספיות. ביום 6.7.04 הגיש המערער בקשה
לפסילת השופטת מלישב בדין, בשל תחושות חוסר צדק ושוויון שנגרמו לו, לטענתו, במסגרת
ההליכים. לטענת המערער הפלה אותו בית המשפט לרעה, דבר שבא לידי ביטוי בהחלטותיו של
בית המשפט, הערותיו במסגרת הדיונים והתעלמותו של בית המשפט מבקשות המערער. לעומת
היחס העוין כלפי המערער, כנטען בבקשה, הפגין בית המשפט, כך נטען, יחס אוהד כלפי
המשיבה, ייעץ לה וראה לנגד עיניו רק את עניינה של המשיבה. המשיבה התנגדה לבקשה.
לטענתה לא זו בלבד שהמערער לא הופלה לרעה על ידי בית המשפט, אלא אף זכה ליחס אוהד
ולהבנה והתחשבות מצד בית המשפט למרות התנהלותו הפסולה במסגרת ההליכים.
2. בית המשפט, בהחלטתו מיום 5.9.04, דחה את
בקשת הפסילה. נקבע, כי לא נמצא בבקשה כל נימוק או עילה לפסילת בית המשפט מלדון
בתיק, למעט תחושה סוביקטיבית בלתי מבוססת של המערער. צוין כי אם לא היה המערער
מרוצה מהחלטות בית המשפט, פתוחה היתה בפניו הדרך לערער על ההחלטות. אשר להערות אשר
נטען כי נאמרו על ידי בית המשפט, ציין בית המשפט כי הן אינן זכורות לו באופן בו
צוטטו על ידי המערער, וכי ייתכן שהדברים לא הובנו למערער, שברוב הדיונים לא היה
מיוצג, או הוצאו מהקשרם.
3. על החלטה
זו הוגש הערעור שבפני. בערעורו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות וטוען כי התנהלות בית המשפט הינה שערוריתית, גורמת לו עיוות דין ומתעלמת ממצוקתו.
4.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. חלק גדול מטענות המערער מופנות כנגד החלטות דיוניות ושיפוטיות שניתנו על ידי בית המשפט במסגרת ניהול ההליכים. אפילו אתעלם מן השיהוי המונע העלאת חלק מן הטענות כיום, הרי שנפסק לא פעם כי הדרך לתקיפת החלטות מעין אלו היא באמצעות הגשת בקשות רשות ערעור או ערעור-על פי סדרי הדין-ולא באמצעות הגשת בקשות פסלות וערעור פסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ראו, לדוגמא: ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 שלמה מלול נ' אלברט ג'אן (לא פורסם)). אפילו טוען בעל דין נגד שורת החלטות דיוניות – ולא רק נגד החלטה אחת, אין בכך כדי ליצור עילת פסלות (וראו, לדוגמא: ע"א 220/99 ח.ר. דולומיט חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ , (טרם פורסם); ע"א 2668/96 וינברג דורון ושות', עו"ד נ' הרב משה יהודה לייב רבינוביץ (לא פורסם)). אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש, כי ההחלטות שקיבל בית המשפט בהליך מצביעות על קיום משוא פנים כלפיו, אולם חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סוביקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות. אשר להערות אותן מייחס המערער לבית המשפט, ציין בית המשפט בהחלטתו, כי האמירות שציטט המערער בבקשתו, כאילו נאמרו מפי בית המשפט, אינן זכורות לו באופן בו ציטט אותן המערער. עוד צוין כי ייתכן והדברים לא הובנו למערער, שברוב הדיונים לא היה מיוצג, או הוצאו מהקשרם. לאור הבהרתו של בית המשפט, נחה דעתי כי אין בהתבטאויותיו של בית המשפט-ככל שנאמרו-כדי להעיד כי ננעלה דעתו בפני טענות המערער ולמנוע ממנו להעריך את טיעוני המערער לגופם בהליך המתנהל בפניו.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, ט' בטבת התשס"ה (21.12.2004).
ה
נ ש י א