ע"א 8983-23 ע"א 8983-23

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת י' שקדי שץ) בתמ"ש 76020-01-23 (להלן: ההליך) מיום 14.12.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.המערער והמשיב הם אחים, שביניהם התנהל מספר רב של הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. ההליך נושא הערעור שלפניי עניינו בתביעת המערער נגד המשיב בעילה של הפרת זכויות יוצרים. בעקבות החלטה שניתנה בהליך ביום 29.10.2023 – שבה נקבע, בתמצית, כי אין מקום לדון בטענות פסלות שהעלה המערער נוכח מתכונת העלאתן – הגיש המערער ערעור פסלות לבית משפט זה, אך ערעורו נמחק ביום 30.11.2023 בנימוק שלפיו לא מדובר בהחלטת פסלות שעליה קמה זכות ערעור (ע"א 7872/23 פלוני נ' פלוני (30.11.2023) (להלן: ערעור הפסלות הראשון)). ביום 4.12.2023 הגיש המערער בקשת פסלות לבית המשפט לענייני משפחה, שבה העלה השגות על התנהלות המותב במסגרת ההליך הנוכחי והליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים. המערער טען, בין היתר, כי בית המשפט הביע כלפיו עמדה עוינת בעת שקבע בהחלטה מיום 29.10.2023 כי עילת התביעה שלו לא פורטה די הצורך והתייחס לתביעתו כאל תביעה שתלויה בהוכחת נזק, אף שלטענת המערער לא כך הדבר. המערער הוסיף והעלה השגות על אופן ניהול הדיון בהליך קודם בין הצדדים (להלן: ההליך הקודם), וטען כי פסק הדין שניתן באותו הליך הכיל טעויות עובדתיות ומשפטיות. עוד ציין המערער את דבר קיומן של תביעות שאותן הגיש נגד המותב, המשיב ומספר גורמים נוספים, ושבהן ניתנו פסקי דין בשנת 2022. המשיב, מצדו, הודיע כי הוא מתנגד לפסילת המותב.

2.ביום 14.12.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות בהחלטה מפורטת ומנומקת, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך 1,150 ש"ח. בית המשפט קבע כי לא מתקיים בענייננו חשש ממשי למשוא פנים, וציין כי החלטות דיוניות אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות וכי המקום הראוי לדיון בהשגות על פסק הדין בהליך הקודם הוא בהליך ערעורי. כמו כן צוין כי חלק מטענות המערער מקומן בבקשה רגילה בהליך ולא בבקשת פסלות. עוד נקבע כי אין בעובדה שהמותב דן בעבר בעניין שנוגע לצדדים כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצדו, בפרט ככל שהדבר נוגע להליכים אשר מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, וכי הנושאים שהוכרעו בהליך הקודם שונים מאלו אשר מונחים כעת בפני המותב. לשלמות התמונה יצוין כי ביום 18.12.2023, לאחר מתן החלטת הפסלות, הגיש המערער לבית המשפט בקשה שבה טען, בין היתר, כי בית המשפט מוסיף להתעלם מטענות שהעלה (להלן: הבקשה מיום 18.12.2023). ביום 20.12.2023 ניתנה החלטה שבה צוין כי ביכולתו של המערער לפרט לאילו סוגיות לא ניתן מענה; ובהמשך להודעה נוספת שהגיש המערער, ביום 25.12.2023 ניתנה החלטה שבה צוין, בין היתר, כי האמור בהודעה אינו ברור.

3.בערעור שלפניי חוזר המערער על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, וטוען כי המותב מבצע בהחלטותיו "שכתוב" ו"השמטה" של עובדות וטענות שהעלה (עמ' 1 לערעור). המערער מוסיף וטוען כי בעוד שהשגות על תוכן פסיקתו של המותב מקומן בהליכי ערעור, אין מניעה להעלות בהליכי פסלות טענות בעניין התנהלות המותב. עוד מלין המערער על כך שהמותב לא התייחס לקיומן של התביעות האישיות שהוגשו נגדו, ועל כך שהמותב נמנע מלהתייחס לבקשה נוספת שהגיש טרם ההכרעה בבקשת הפסלות, ובה ביקש להשיב לתגובת המשיב ולהורות לגורמים נוספים (שאינם בעלי דין בהליך) להגיב לבקשת הפסלות. כמו כן נטען, בזיקה לערעור הפסלות הראשון, כי יש טעם לפגם בכך שהמותב נמנע מלדון בטענת פסלות שהועלתה לפניו. יצוין כי ביום 31.12.2023 הגיש המערער לבית משפט זה מסמך שכותרתו "בקשה לתוספת בעניין ערעור פסלות", ובו מפורטות השגות על ההחלטות שניתנו בהמשך לבקשה מיום 18.12.2023.

4.לאחר שעיינתי בערעור ובצרופותיו הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כפי שנפסק בעבר, העובדה שמותב דן בהליך קודם בין הצדדים אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות, וזאת בפרט בבית המשפט לענייני משפחה שבו נוהג הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" (ע"א 3379/23 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (26.7.2023); ע"א 296/23 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, פסקה 9 (29.3.2023); ע"א 8855/21 פלוני נ' עו"ס חוק הנוער, פסקה 6 (3.2.2022); ע"א 585/10 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (10.5.2010)). בענייננו, לא מצאתי כי טענות המערער מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. הטענות אשר נוגעות להתנהלות דיונית של המותב, כמו גם לטעויות נטענות בהחלטותיו, אין מקומן בערעור פסלות (ע"א 73/24 פרמינגר נ' חליבה, פסקה 6 (4.1.2024); ע"א 43/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (4.1.2024); ע"א 7910/23 עו"ד מיכה צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' קדרון ושות' רואי חשבון, פסקה 11 (4.1.2024); ע"א 8806/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (4.1.2024)) – ואיני סבור כי עלה בידי המערער להוכיח כי דעתו של המותב ננעלה בנוגע להליכים שתלויים ועומדים לפניו. באשר להימנעות המותב מלהידרש לטענת פסלות קודמת שהעלה המערער – מבלי להביע עמדה לגופה של טענה זו, אציין כי לא מצאתי שיש בכך בלבד כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ראו והשוו בהקשר דומה: ע"א 7048/07 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' כרמלי, פסקה 4 (18.9.2007); ע"א 5235/07 איי.אי.ג'י ביטוח זהב בע"מ נ' צ'רקוב, פסקה 4 (31.7.2007); ע"א 6641/05 פלד נ' לנגה, פסקה 7 (20.11.2005)). כמו כן, בעבר נפסק כי הגשת תביעה מצד בעל דין נגד המותב שדן בעניינו לא תקים כשלעצמה עילת פסלות (ראו למשל: ע"א 5304/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (29.9.2022)). פסק הדין בע"א 2469/22 מינץ התקנות ושירותים בע"מ נ' אסינובסקי (21.7.2022) – שאליו הפנה המערער בבקשת הפסלות ובערעורו – עסק בנסיבות שונות מענייננו, ואין בו כדי להצדיק סטייה מן הכלל האמור.

הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.