ע"א 9092/02 פייס עוזי נ. ע.שידר חברה קבלנית לבניין 1990

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט סטרשנוב) קבע כי מסמך הנקרא "הסכם דברים" שנערך בין המבקש למשיבה ב-9.1.91 הוא הסכם בר תוקף אותו הפר המבקש. בית המשפט הורה על אכיפת הסכם וכן חייב את המבקש בתשלום פיצויים קבועים מראש בסך 20,000$ והוצאות בסך 20,000 ש"ח.

2.המבקש הגיש ערעור על פסק-הדין ובמסגרתו בקש עיכוב ביצועו.

3.מדובר בהסכם הידוע כהסכם קומבינציה בו קיבלה על עצמה המשיבה לבנות על מגרשו של המבקש ו"לתת קומה 2 ו-3 בבנין" (כך במקור).

4.עיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע, בתשובה לה, בתשובה לתשובה ובכתב הערעור ונראה לי כי הערעור מעלה טענות הראויות להישמע ולא ניתן לומר כי הוא חסר סיכוי.

5.השאלות המרכזיות שתעמודנה לדיון הן האם קיימת ב"הסכם הדברים" מסוימות מספקת לצורך עסקת קומבינציה והאם ניתן הסכם כזה לאכיפה על ידי בית המשפט גם אם הוא תקף. אם לא ינתן צו עיכוב ביצוע והמשיבה תבנה על המגרש, יווצר מצב בלתי הדיר.

מצב כזה לא יתרחש אם נושא אכיפתו של ההסכם או כל סעד אחר על פיו, יידחו עד למתן פסק-דין בערעור. מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת עיכוב ביצוע ככל שהדבר נוגע לאכיפת ההסכם ולבניה על המגרש. לא כך לגבי הסכומים בהם חויב המבקש שאינני מוצאת הצדקה לעיכוב ביצוע תשלומם.

אשר על כן, ניתן בזה צו עיכוב ביצוע פסק-הדין ככל שהדבר נוגע לאכיפת ההסכם. תשלום הסכומים שנפסקו איננו מעוכב ותשלומם תוך 90 יום והיה תנאי לעיכוב ביצוע אכיפת ההסכם.