פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 9152/08 מנהל מיסוי מקרקעין חדרה נ. שרה ליאור

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · מס שבח – מבחן התמורה לעניין זכויות בנייה נוספותערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי ועדת הערר שגתה בהחלת מבחן סובייקטיבי לבחינת השפעת זכויות בנייה נוספות על התמורה בעסקת דירת מגורים, וכי המבחן הנכון הוא אובייקטיבי. משהוכחה הטעות, בוטל פסק דין הוועדה והדיון הוחזר לה למתן פסק דין חדש לאחר מתן זכות טיעון לבעלי הדין. נפסק כי אין צו להוצאות.

העובדות

המשיבה 2 נדרשה לשלם מס שבח בגין עסקת דירת מגורים שנחשבה כעסקת נטו. הוועדה החילה מבחן סובייקטיבי לבחינת השפעת זכויות בנייה נוספות על התמורה. בשלב הערעור הסכים בא כוח המשיבה 2 כי יש להחיל את המבחן האובייקטיבי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחיל מבחן סובייקטיבי או מבחן אובייקטיבי לעניין השאלה אם התמורה עבור דירת מגורים הושפעה מזכויות בנייה נוספות לפי סעיף 49ז לחוק?

הלכות

  1. 1

    המבחן הנכון לעניין השפעת זכויות בנייה נוספות על התמורה בעסקת דירת מגורים הוא מבחן אובייקטיבי, ולא מבחן סובייקטיבי.

    ״הוועדה שגתה, שכן המבחן הנכון הינו מבחן אובייקטיבי.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות בהחלת המבחן המשפטי בפסק הדין מצדיקה ביטולו והחזרת הדיון לוועדה למתן פסק דין חדש, גם כאשר בא כוח הצד השני טען להותרתו על כנו.

    ״אנו סבורים כי בשל הטעות שנפלה בפסק הדין אין מנוס מלבטלו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מס שבח
  • זכויות בנייה נוספות
  • מבחן אובייקטיבי
  • מבחן סובייקטיבי
  • דירת מגורים
  • עסקת נטו
  • ועדת ערר
  • תמורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

9152/08

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט

י' דנציגר

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:

מנהל מיסוי מקרקעין חדרה

נ ג ד

המשיבות:

1. שרה ליאור

2. סופי לנדאו

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בחיפה מיום 18.9.08 ב-ו"ע 9032/08 שניתן על ידי כבוד הנשיא (בדימוס)

מ' סלוצקי; מר ג' יחזקאלי-גולן; מר א' שניאור

תאריך הישיבה:

כ"א באייר התש"ע

(5.5.2010)

בשם המערער:

עו"ד עמנואל לינדר

בשם המשיבה 1:

עו"ד הדסה מרום

בשם המשיבה 2:

עו"ד אייל טל

פסק-דין

בפסק דינה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, היא החילה מבחן סובייקטיבי לעניין השאלה האם התמורה ששולמה עבור דירת מגורים הושפעה מזכויות בנייה נוספות (לפי סעיף 49ז לחוק). הוועדה שגתה, שכן המבחן הנכון הינו מבחן אובייקטיבי. אף בא כוחה של המשיבה 2, האמורה לשאת במס השבח מאחר שמדובר בעסקת "נטו", הסכים כי יש להחיל את המבחן האובייקטיבי. הפרקליט המלומד טען עם זאת, כי חרף השגגה באשר למבחן החל, יש להותיר את פסק דינה של הוועדה על כנו.

אנו סבורים כי בשל הטעות שנפלה בפסק הדין אין מנוס מלבטלו ולהחזיר את הדיון לוועדה הנכבדה על מנת שתבחן את העניין שבפניה פעם נוספת ותיתן פסק דין חדש.

אשר על כן, הערעור מתקבל ופסק דינה של ועדת הערר מבוטל. העניין יחזור לוועדה לשם מתן פסק דין חדש, לאחר שתינתן זכות טיעון לבעלי הדין. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א באייר התש"ע (5.5.2010).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המבחן הנכון לעניין השפעת זכויות בנייה נוספות על התמורה בעסקת דירת מגורים הוא מבחן אובייקטיבי, ולא מבחן סובייקטיבי.
  2. 2טעות בהחלת המבחן המשפטי בפסק הדין מצדיקה ביטולו והחזרת הדיון לוועדה למתן פסק דין חדש, גם כאשר בא כוח הצד השני טען להותרתו על כנו.