פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 9177/11 נורית מחטייב נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה

הערעור נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיב לא יצר מצג שווא ולא התרשל כשלא ביטח את האם, שכן לא חלה עליו חובה לעשות כן, והמשיב אף הודיע לה שהיא רשאית לבטח את עצמה בכל חברה. בית המשפט העליון לא מצא טעות בממצאים העובדתיים או בפסיקה המשפטית, והמערערת חויבה בהוצאות.

העובדות

המערערת ואמה נטלו הלוואה מהמשיב לרכישת דירת מגורים. האם נפטרה לפני פירעון ההלוואה, והמערערת הפסיקה לפרוע משום שסברה כי ביטוח החיים יפטור אותה מהחוב. הסתבר כי הביטוח נעשה על שם המערערת ולא על שם האם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הבנק אחראי להעדר פוליסת ביטוח חיים לאם הלווה שנפטרה לפני פירעון ההלוואה?

הלכות

  1. 1

    המשיב לא יצר מצג שווא כלפי המערערת ואמה ולא התרשל כשנמנע מלבטח את האם, שכן לא חלה עליו חובה לעשות כן.

    ״המשיב או מי מטעמו לא יצר כלפי המערערת ואִמה מצג שווא, וגם לא התרשל בכך שנמנע מלעשות ביטוח חיים לאימה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ביטוח חיים
  • מצג שווא
  • ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

9177/11

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

המערערת:

נורית מחטייב

נ ג ד

המשיב:

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל אביב-יפו בת"א 8808-09-10 מיום 14.10.2011 שניתן על-ידי כבוד השופט מ'

יפרח

בשם המערערת:

עו"ד אמיר סטמרי

בשם המשיב:

עו"ד יוכי כדיר-פז

פסק-דין

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' יפרח) בת"א 8808-09-10 מיום 14.10.2011.

המערערת ואמה המנוחה נטלו הלוואה מאת המשיב לשם רכישת דירת מגורים. בטרם נפרעה ההלוואה, נפטרה האם לבית עולמה. המערערת חדלה מלפרוע את ההלוואה מתוך סברה כי ביטוח החיים שעשתה בעת נטילת ההלוואה יפטור אותה מפרעונה. דא עקא, הסתבר כי ביטוח החיים נעשה למערערת, ולא לאִמה המנוחה. בית המשפט המחוזי דן בטענת המערערת על אחריותו של המשיב להעדרה של פוליסת ביטוח חיים לאִמה.

לאחר דיון ממוקד וממצה קבע בית המשפט המחוזי כי אִמה של המערערת לא הייתה מבוטחת בביטוח החיים הקבוצתי מטעם המשיב. המשיב או מי מטעמו לא יצר כלפי המערערת ואִמה מצג שווא, וגם לא התרשל בכך שנמנע מלעשות ביטוח חיים לאימה של המערערת, כי אין עליו חובה לעשות כן. המשיב יִדע את המערערת ואת אימה המנוחה בשפתן כי האם אינה מבוטחת באמצעות המשיב והודיען על זכותה של האם לבטח את עצמה בכל חברת ביטוח כפי חפצהּ.

בנסיבות הללו נדחתה תביעתה של המערערת, לא לפני שנעשו מאמצים להימנע מפינוי המערערת מן הדירה ולאפשר לה לפרוע את חובה.

בחנו את טענותיה של המערערת בערעורה, ואת תשובת המשיב. ב"כ הצדדים טענו זה בכֹה וזו בכֹה, ומסקנתנו היא כי אין מקום לשנות מן הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין. הממצאים תומכים במסקנתו המשפטית של בית המשפט המחוזי ולא מצאנו בה טעות שבחוק.

אשר על כן, בהתאם לתקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטנו לדחות את הערעור.

המערערת תשא בהוצאות הערעור ותשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪.

ניתן היום, כ"ב באלול תשע"ב (9.9.2012).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 7096/12אביטל אלט נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מהחלטה

הלכות

  1. 1המשיב לא יצר מצג שווא כלפי המערערת ואמה ולא התרשל כשנמנע מלבטח את האם, שכן לא חלה עליו חובה לעשות כן.