ע"א 9194/09 בית חולים הסהר האדום נ. דניאלא משרקי

1.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתם של המשיבים בע"א 9194/09 (להלן – התובעים) וחייב את המערערים בע"א 9194/09 (להלן – הנתבעים) בתשלום פיצויים בגין נזקי גוף. הנתבעים והתובעים הגישו ערעורים על פסק הדין, מזה ומזה. בית המשפט המחוזי נעתר חלקית ביום 1.12.09 לבקשה לעיכוב ביצוע וקבע כי אין לעכב תשלום של 400,000 ש"ח. עוד הורה בית המשפט כי שכר טרחת עורך דין ישולם במלואו בכפוף להתחייבות של בא כוח התובעים להחזיר את הסכום היה ויתקבל הערעור. נוסף על כך נקבע כי יתרת הסכום הפסוק (מעבר ל-400,000 ש"ח) תופקד בחשבון נאמנות אותו ינהלו באי כוח הצדדים.

2.

הנתבעים ביקשו לעכב באופן מלא את ביצועו של פסק הדין. בקשה זו הוגשה ביום 9.12.09. יום לאחר הגשת הבקשה קבעתי כי על התובעים להגיב לבקשה עד ליום 16.12.09. התובעים לא הגישו תגובה עד למועד שנקבע. ביום 17.12.09 החלטתי לעכב ביצוע של מלוא פסק הדין עד להכרעה בערעור. ביום 20.12.09 עתרו התובעים לביטולה של ההחלטה מיום 17.12.09. ביום בו הוגשה בקשת הביטול הגישו התובעים בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.12.09 להורות על עיכוב ביצוע חלקי. החלטה זו מתייחסת יחדיו לבקשת הביטול של התובעים ולבקשתם למתן רשות ערעור.

3.

פרקליטי הצדדים מתנצחים ביניהם כאשר כל אחד מאשים את חברו בכך שלא ענה לפניות של האחר. איני רואה אפשרות להכריע במחלוקת זו. נתון אחד ברור הוא, כוונתי לכך שהתובעים לא קיימו את ההחלטה לפיה עליהם להגיב עד ליום 16.12.09 לבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. יש לציין עם זאת, כי לתובעים עמדה תקופה של שלושים ימים להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט קמא מיום 1.12.09.

4.

לגופם של דברים נראה לי כי צדק בית המשפט המחוזי שהורה על עיכוב ביצוע חלקי. בהחלטה מיום 1.12.09 ציין בית משפט קמא כי מן הראיות שהובאו במהלך המשפט עלה שמצבם הכלכלי של התובעים אינו שפיר. ברור, כי נתון זה חייב לקבל משקל שעה שנדונה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי. זאת, שכן במצב דברים כזה קיים חשש שהיה ופסק הדין יבוטל בערעור כי אז יתקשה המערער לקבל חזרה את כספו. עוד ציין בית משפט קמא, ובדין כך, כי התובעים זקוקים לפיצוי שנפסק. כמובן שאמירה זו מוגבלת, מטבע הדברים, מבחינת תחולת הזמן, לתקופה שעד להכרעה בערעור.

5.

הצורך של התובעים בכספי הפיצויים הוא בעיניי השיקול הגובר במקרה דנא, חרף מחדלם להגיש תגובה לבקשת הנתבעים לעיכוב ביצוע. נראה לי שבנסיבות המקרה הנוכחי ראוי להותיר על כנה את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.12.09 בעניין עיכוב הביצוע. ההחלטה מאזנת בצורה שקולה וראויה בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין. עם זאת, מחדלם של התובעים מוביל לחיובם בהוצאות.

6.

אי לכך, הנני דוחה את הבקשה לרשות ערעור ברע"א 10145/09. בה בעת הנני מקבל את בקשת התובעים לביטול ההחלטה מיום 17.12.09 והנני דוחה את בקשת הנתבעים לעיכוב ביצוע מלא של פסק הדין. החלטתו של בית המשפט קמא מיום 1.12.09 תעמוד בעינה. התובעים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.