ע"א 9222/09 אלון נפתלי נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

המערערים משיגים על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לדחות את בקשתם להכריז עליהם פושטי רגל ולבטל את צווי הכינוס שניתנו בעניינם. במסגרת הערעור עתרו לפטור מהפקדת עירבון (שהועמד על סך של 15,000 ₪), וזו הבקשה שלפניי.

2.

המערערים, שני אחים שעיסוקם בתחום החקלאות, מתארים בבקשתם את הרקע למפלתם הכלכלית. לדבריהם, הגורם העיקרי לכך הוא מדיניות ממשלתית. עוד טוענים המערערים כי התנגדותו של כונס הנכסים הרשמי להכריז עליהם פושטי רגל נשענה על טענות והנחות שגויות, וכי פעולותיהם לא באו אלא כדי להבריא את העסק ולפרוע את החובות שנצברו. המערערים גורסים כי מצבם הכלכלי עגום. המערער 1, בעל משפחה, אינו עובד ושרוי במצב בריאותי לא שפיר. אין לו, כך נטען, כל הכנסות ואילו ההוצאות רבות ומכבידות. המערער 2, רווק, משתכר סכום של כ- 4,000 ₪ לחודש, מתגורר יחד עם הוריו ואחיו והוצאותיו עולות כדי 3,700 ₪ לחודש. הודגש כי המערערים מנועים מלפתוח חשבון בנק. עוד נכתב בבקשה כי אחיינם של המערערים משלם עבורם את שכר הטרחה של עורך דינם, אך אין באפשרותו להוסיף סיוע לסיוע. המערערים סבורים כי סיכויי הערעור להצליח גבוהים.

3.

כלל הוא שכאשר מוגשת בקשה לפטור מעירבון במסגרת ערעור הנוגע להליך פשיטת רגל, יש ליתן משקל לכך שההליך קשור ליכולתו הכלכלית של המערער. ביסוד כלל זה מונח החשש מפני "מעגל קסמים" שבו נדרש אדם השרוי בקושי כלכלי לגייס כספים על-מנת לקיים הליך ערעורי שנסב על מצוקתו הכלכלית. כמו-כן, יש חשיבות למעמדו של המשיב שאינו בעל דין רגיל אלא בעל תפקיד ציבורי (ראו בש"א 8954/08 סיגל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 11.2.2009)). לפיכך, בכגון דא הנטייה היא להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור (ראו ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361). עם זאת, אין בגישה כללית זו כדי לייתר את הצורך להניח לפני בית המשפט תשתית ראויה לגבי מצבו הכלכלי העדכני של מבקש הפטור, וגם אין בה כדי לאיין את חשיבות הבחינה של סיכויי הערעור להצליח.

4.

בענייננו, המערערים לא הציגו תשתית מלאה ועדכנית לביסוס הטענה בדבר אי-יכולתם להפקיד עירבון. הבקשה אינה כוללת את מלוא התיעוד הרלבנטי לגבי שני המערערים, וגם המסמכים שהוגשו אינם עדכניים. כך, למשל, המערער 1 הגיש דוח על הכנסות והוצאות מחודש ינואר 2009, ונימק את הימנעותו מהגשת דוח מעודכן, מסמכים וקבלות, במצבו הרפואי. ואולם לא מצאתי, אף לאחר עיון במסמכים שהוצגו, מדוע לא ניתן היה לעבות את הבקשה כך שניתן יהיה לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית. הדוח שהוגש ביחס למערער 2 ותיק אף יותר (מחודש דצמבר 2008), ואף בעניינו של מערער זה אין פירוט מספק ומסמכים כגון חשבונות שוטפים ותלושי שכר מעודכנים. עוד חסרה בבקשה התייחסות מלאה ומפורטת לאפשרות להסתייע בקרובים ובידידים כדי לגייס את סכום העירבון, ולעניין זה לא סגי בתצהירו הלאקוני של האחיין המסייע בתשלום שכר הטרחה לעורך-הדין. לעניין סיכויי ההליך אציין כי על פני הדברים אלה אינם נראים גבוהים נוכח נימוקי ההחלטה.

בהתחשב בכל האמור, בתשתית החלקית שהוצגה ומשברור שהמערערים נקלעו לחובות בלתי מבוטלים, יעמוד העירבון בערעור על סך של 10,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים שאם לא כן – יידחה ההליך ללא התראה נוספת.