ע"א 9233/10 יעקב לוי נ. פיצה האט ישראל 2002 שותפות מוגבלת

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה אגב ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, שבו אושר הסכם פשרה במסגרת הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הערעור נסב בעיקרו על גובה הגמול שנקבע לתובע-המייצג – הוא המערער (יצוין כי התובענה הוגשה על-ידי שניים – המערער ובת-זוגו, אולם זו האחרונה לא צורפה להליך זה, בניגוד להוראת סעיף 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת בעל-הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות שייפסקו לו (אם ייפסקו), נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד , חוסר יכולת כלכלית, והאחֵר , סיכויי ערעור ממשיים. בענייננו לא הוכח התנאי הראשון, שכן המערער לא הציג מידע מלא ועדכני לגבי מצבו הכלכלי. התצהיר המשלים שהוגש (לפי החלטתי מיום 16.12.2010) לאקוני ביותר, ואינו כולל פרטים מלאים לגבי גובה ההכנסות של המערער, גובה ההוצאות והיקף הנכסים. מתצהיר זה לא ניתן לקבל תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי של המערער, רמת חייו וניסיונות שנעשו לגיוס כספי העירבון מסביבתו הקרובה או ממוסד פיננסי. ידוע כי למערער הכנסות מעבודה כמסגר עצמאי, וכן מדמי שכירות מדירה בבעלותו. עיון בחשבון הבנק אמנם מלמד על יתרת חובה, אך גם על הפקדות של סכומים לא מבוטלים. זאת וגם זאת: לא ידוע אם בת-זוגו של המערער משתכרת למחייתה, מה גובה הכנסותיה, האם יש לה חשבון בנק, ואין כל התייחסות לשאלה האם באפשרותה לסייע למערער בהפקדת העירבון, ככל שאמנם דרוש לו סיוע.

סיכומו של דבר: בפתח בקשת הפטור שהגיש המערער נטען כי במשך שלוש שנים הוא השקיע "אלפי שעות עבודה ומשאבים כספיים רבים" לצורך קיום ההליך. ההליך הסתיים בפסק-דין. עתה חפץ המערער להגיש ערעור. מן הבקשה שהגיש – ואף מן התצהיר המשלים – לא ניתן לגזור מסקנה כי משאביו כלו וכי אינו מסוגל לגייס את סכום העירבון שנועד להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד הנגרר להליך נוסף. לפיכך, על המערער להפקיד עירבון בהתאם להוראות הדין. העירבון במקרה זה, לאור כלל הנסיבות, יהא בגובה של 20,000 ₪, והוא יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.

בנסיבות העניין, המערער יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבה בגין הבקשה שלפניי בסכום של 1,000 ₪.