ע"א 9237/20 יוסף איל ימין נ. ליאור מזור, עו"ד בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר

1.

לפניי שתי בקשות במסגרת ההליך שבכותרת: בקשה אחת, מטעם המערער, לפטור אותו מהפקדת עירבון ולחילופין להפחתת גובהו לסך של 7,500 ש"ח; ובקשה שנייה, מטעם מבקשי ההצטרפות, להצטרף להליך. המשיב – הנאמן לביצוע הסדר הנושים של חברת "פרונט טופ יזמות בע"מ" – השיב לשתי הבקשות. אדון בהן כסדרן.

הבקשה לפטור מעירבון ולחילופין להפחתתו

2.

המערער טוען כי הפקדת עירבון בסך של 30,000 ש"ח היא בלתי מידתית בתקופה של מגיפה ובהתחשב ב"מצב הכלכלי השורר במשק" בכלל, ולאור "המצוקה של המערער", בפרט. עוד נטען, כי הפקדת סכום כה גבוה פוגעת בזכות הגישה של המערער לערכאות. כמו כן נטען, כי לערעור יש סיכויים טובים להתקבל, נוכח העובדה שבהחלטתו של בית המשפט קמא נפלו פגמים מהותיים, ובכלל זה, שלילת זכות הטיעון מהמערער.

3.

המשיב סבור כי מדובר בבקשה עזת מצח, המגלה טפח ומכסה טפחיים. לשיטת המשיב, המערער לא עמד – ולו בקירוב – בנטל להוכיח איזה מהתנאים לצורך פטור מהפקדת עירבון. בין היתר, לא הוכח שהמערער חסר יכולת כלכלית. המשיב מוסיף, כי אך לפני שבועות ספורים העביר לחשבונו של המערער סך של כ-170,000 ש"ח כדיבידנד, נתון השומט לחלוטין את הקרקע תחת הבקשה, והסתרתו נגועה בחוסר תום לב מהותי. עוד נטען, כי סיכויי הערעור קלושים ביותר.

4.

בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, שמשמעותו חשיפת הצד שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות שתיפסקנה לזכותו, נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וסיכויים טובים להצלחת ההליך. כדי להוכיח את התנאי הראשון, יש להניח תשתית עובדתית מלאה הנתמכת באסמכתאות מלאות ועדכניות (ע"א 3906/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ (4.11.2007); ע"א 4754/12 שמלאשווילי נ' שלי (16.7.2012)). המערער לא הניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית כלשהי בעניין מצבו הכלכלי, למעט אמירות כלליות בעניין "המצב הכלכלי השורר במשק" ו"המצוקה של המערער". אף מבלי להידרש לטענת המשיב כי הועבר לחשבונו של המערער סכום ניכר בגין הדיבידנד בהליך, אין די באמירות כלליות ולקוניות מסוג זה כדי לעמוד בנטל הנדרש לצורך קבלת הפטור. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

עוד אוסיף, אשר לטענה בדבר פגיעה בזכות הגישה לערכאות, כי הכללים הנוגעים לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון משקפים את האיזון שערך מחוקק המשנה בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (ראו: בש"א 7030/20 אוזן נ' זיגדון (18.10.2020) והאסמכתאות שם). על כן, אין לקבל את הטענה לפיה עצם החובה להפקיד ערבון פוגעת בזכות הגישה לערכאות.

העירבון יופקד, אפוא, עד ליום 4.3.2021, אחרת יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

הבקשה להצטרף להליך

5.

מבקשי ההצטרפות אף הם, כמו המערער, נושים שהתנגדו לבקשת הנאמן לחלוקת דיבידנד על פי הסדר הנושים שאושר. מהבקשה עולה כי המבקשים מעוניינים להצטרף להליך כמערערים . לטענתם, הצטרפותם להליך באה חלף בקשתם בבש"א 9240/20, שהייתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

6.

המשיב טוען, כי בקשת ההצטרפות אינה אלא עקיפת ההחלטה בבש"א 9240/20 אשר במסגרתה נדחתה בקשתם של מבקשי ההצטרפות להארכת מועד להגשת ערעור. עוד טוען המשיב, כי מבקשי ההצטרפות היו מיוצגים לכל אורך ההליך בבית המשפט קמא וכי כלל הטענות של מבקשי ההצטרפות הן טענות כבושות ומאוחרות כנגד הסדר הנושים החלוט שאושר לפני למעלה משנה, שלגביו בחרו מבקשי ההצטרפות שלא להגיש ערעור.

7.

כאמור בתשובת המשיב, ביום 19.1.2021 דחיתי את בקשתם של חלק ממבקשי ההצטרפות להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה נשוא ההליך שבכותרת (בש"א 9240/20). בקשתם להצטרף כעת להליך הערעור כמערערים אכן יש בה משום עקיפה של החלטתי האמורה, ושל המועדים הקבועים בדין להגשת ערעור, וזאת אין לאפשר.

8.

עם זאת, בהתאם לתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המערער לצרף לערעור כמשיבים כל מי שהיה בעל דין לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער. מבקשי ההצטרפות היו בעלי דין בערכאה הקודמת, ויש לצרפם כמשיבים להליך. כמו כן, יש לצרף כמשיבים גם את יתר בעלי הדין שלא צירף המערער, ואשר נטלו חלק בהליך בבית המשפט המחוזי.

9.

לפיכך, המערער יגיש "דף פתיחה" מעודכן להודעת הערעור, אשר כולל כמשיבים את כל מי שהיה בעל דין בהליך בבית המשפט קמא, בתוך 7 ימים מהמצאתה של החלטה זו. כמו כן, יובהר כי על המערער להמציא לכלל המשיבים את הודעת הערעור מטעמו.

אין צו להוצאות.