פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
935/09 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערערות:
1. מגורים יזום ובניה בע"מ
2. דאובר אדריכלים (1998) בע"מ
3. וסלי תקשורת והפקות בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. חברת פלא פון תקשורת בע"מ
2. חברת סלקום ישראל בע"מ
בקשה להגדלת סכום הערבון
החלטה
1.
בהליך זה נקבע עירבון בסך 30,000 ₪ - שהופקד. לפני בקשה מטעם המשיבה 1 (להלן: המשיבה) להגדלת שיעורו. עניינו של ההליך שבכותרת בהשגה על פסק דינו בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו (מפי כב' השופטת נ' אחיטוב) מיום 15.12.08, בו נדחתה תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המערערות תוך חיוב בשכ"ט עו"ד של המשיבים בסך 120,000 ₪. בבקשתה להגדלת סכום העירבון, טוענת המשיבה כי מהותו של ההליך והיקפו, שעיקרו חשיפת המשיבות לתביעה של 5.6 מיליארד ₪, כמו גם הסיכון הכרוך בניהול הליכים אלו ואי תשלום הוצאות בית המשפט קמא על ידי המערערות, מהווים נימוק מספק לשם הגדלת סכום העירבון בהליך זה. כמו כן, טוענת המשיבה לסיכוי גבוה כי סכום ההוצאות שייפסק לטובתה בסיומו של הליך הערעור יהיה גבוה מאשר סכום העירבון המופקד. זאת, הן כנגזרת מסכום התביעה והן לאור העובדה כי היקף הערעור זהה במהותו להיקף הטענות שהובאו לפני הערכאה קמא. המערערות מתנגדות לבקשה. לטענתן, סכום העירבון שנקבע בהליך זה הוא גבוה ובוודאי שהוגן בנסיבות העניין. חזית הערעור מצומצמת מזו שהוצגה לפני בית המשפט קמא. כמו כן, טוענות המערערות כי ההוצאות אשר נפסקו לחובתן בבית המשפט קמא שולמו על ידן. לבסוף, טוענות המערערות כי יש לקחת בחשבון, בעת קביעת שיעור העירבון בהליכים כגון אלו, כי המדובר בתובענה ייצוגית ויש להימנע ממצב בו סכום העירבון יהווה תמריץ שלילי לתובע ייצוגי להביא את עניינו לפני בית המשפט.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להגדלת העירבון - להתקבל. תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעניקה לרשם את הסמכות להגדיל את סכום העירבון בהליך בשים לב למספר שיקולים ובמרכזם העיקרון כי תכליתו של העירבון הינו להבטיח את יכולתו של בעל הדין להיפרע בגין הוצאותיו בהליך הערעור בלבד, ככל שייפסקו. סכום העירבון שנקבע אמור לשקף גם את גובה העירבון המקובל בדרך כלל בסוג ההליך הנידון וזאת בהתחשב בהיקפו של ההליך, במידת מורכבותו, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה ראשונה, מספר המשיבים ומספר עורכי הדין המייצגים אותם, וכן בשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל. במקרה דנן, בשים לב לשיקולים אלו, אכן מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה יש ליתן משקל משמעותי מזה שניתן בנסיבות העניין לשווי ההליך, מורכבותו ושיעור ההוצאות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה. שעה שמדובר בהליך ששוויו כאמור לעיל, ניתן להניח כי המשיבות תשקענה סכומים ניכרים בייצוג בבית משפט זה ובהוצאות הכרוכות בו. במצב דברים זה, אין עירבון בסך 30,000 ₪ משקף את ההוצאות הצפויות, ובכלל זה שכר הטרחה הסביר, המידתי וההכרחי בתיק מסוג זה (השוו בג"ץ 891/05
תנובה מרכז שיתופי נ' הרשות המוסמכת (טרם פורסם, מיום 30.6.05)). נכון הדבר כי יש ליתן גם משקל למהות ההליך - תובענה ייצוגית, על כל המשתמע מכך לעניין מניעת הרתעת יתר. אולם, על אף חשיבותו הציבורית של הליך התובענה הייצוגית, אין הוא מהווה שיקול בלעדי לעניין קביעת העירבון בהליכים אלו (ראו והשוו
רע"א 9683/04 ליאורה ירדני ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (טרם פורסם, מיום 9.1.05)). כנגד שיקול זה עומד גם שיקול חשוב אחר, והוא מניעת הגשת תובענות סרק והשמירה על זכותו של בעל הדין שכנגד בהליך. כך בכלל, וכך בפרט שעה שעסקינן בערעור. לסיום אציין, כי לא נעלמה מעיני הטענה, שמצאה כבר ביטויה לעיל, לפיה הערעור ממוקד בהרבה מן התובענה עצמה (כדי 20% מן החזית, כטענת המערערות) וממילא יש לקבוע עירבון בהתאם. לעניין זה אציין, כי שאלת אי הוגנות המחיר שהיא לב הערעור, ונטל ההוכחה, היא שעמדה בבסיס הכרעת בית המשפט קמא וההתמקדות בה בערעור אינה דבר של מה בכך אלא השגה לגוף פסק הדין והנימוק שהוביל לדחייתה של התובענה הייצוגית. ממילא, עיקר הנתון שיש ליקח בחשבון בנדון היא העובדה כי המדובר בערעור, להבדיל מטיעון לפני הערכאה הראשונה.
3.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת. העירבון בתיק זה יוגדל לסך של 60,000 ₪. הסכום שעל המערערים להוסיף, יופקד תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה כאמור, ידחה ההליך ללא הודעה נוספת. אין צו להוצאות בבקשה זו.
ניתנה היום, כ"ז בניסן
תשס"ט (21.4.2009).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם