ע"א 9370/12 גל קלקשטיין נ. עודד ויטליס

פרשה זו היא מסוג הדברים שעליהם אמר המקרא "עניין רע". בעסקאות היסוד שבין המערער למשיב 1 היתה הסכמה מסוימת, שחייבה את המשיב 1 ליתן הודעה למערער על מכירת הנכס נשוא המחלוקת. הסכמה זו כנראה לא הגיעה לכלל זכות קדימה כמשמעה הקנייני בדין, ומכל מקום לא נרשמה על-ידי המערער בגדרי הערת אזהרה כזו או אחרת. לימים הלך המשיב 1 ומכר את הנכס למשיבים 2 ו-3. על תקפותה של עסקה זו ניטשה המחלוקת בבית המשפט המחוזי. בית המשפט מצא אמנם כי המשיב 1 הפר חובתו כלפי המערער, ברמה אובליגטורית – וכמובן איננו מביעים כרגע דעה על תוצאת הליך כזה או אחר שבידי המערער לנהל כנגד משיב 1 – אך סבר כי בתחרות בין זכות המערער לבין המכירה למשיבים 3-2 גוברת השניה, שכן סבר כי אי הרישום של הערת אזהרה על-ידי המערער לא היה תם לב ואילו הרכישה על-ידי המשיבים 3-2 היתה בתום לב; בית המשפט לא קיבל את הטענה כי קמה למשיבים אלה חובה להציג את ההסכם למערער בגדרי זכות הקדימה. בשל זאת ועוד נדחתה תביעת המערער.

בפנינו העלה בא כוח המערער, שטען כל הנטען, טענות שבחלק ניכר מהן הן עובדתיות, המשיגות על מסקנותיו העובדתיות של בית המשפט קמא בנושאים הללו. במישור המשפטי, נטען כי לפנינו חוסר תום לב של המשיבים, לרבות משיבים 3-2, ולכן אין להרחיב את הלכת גנז (ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ פ"ד נז(2) 385 (2003)) וליתן למשיבים 3-2 ליהנות הימנה.

לאחר שמיעת הטענות ותוך שיג ושיח עם בעלי הדין הצענו למערער לחזור בו מערעורו, כאמור תוך שמירת זכויותיו אל מול משיב 1. המערער עמד על ערעורו. גם אם איננו בטוחים שהכל ביחסי הצדדים גלוי וידוע לפנינו, אין בידינו לקבל את הערעור. איננו כופרים בעגמת הנפש שנגרמה למערער, ואולם היא נובעת במידה רבה מהסכמתו או החלטתו, אם מתוך אמון במשיב 1 בשעתו או משיקולים אחרים, שלא לרשום הערת אזהרה. איננו סבורים כי בידינו להתערב בהכרעות העובדתיות של בית המשפט קמא הנוגעות למשיבים 3-2.

בנסיבות אלה איננו נעתרים לערעור. המערער ישלם למשיבים 3-2 הוצאות בסך 20,000 ₪. הערת האזהרה שנרשמה על-ידי המערער לאחר פרוץ המחלוקת תימחק.