ע"א 9391/01 החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ. פקיד השומה למפעלים גדולי

1.ביום 29.11.01 הגישה המבקשת-המערערת, החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ, היא המשיבה בבקשה שלפנינו (להלן - "המבקשת"), בקשה להמשיך ולעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, שעל כך הורה בית המשפט המחוזי. לפי פסק הדין לא הותר למבקשת לנכות את הוצאותיה בגין שערוך פיקדונות שהפקידו בידיה לקוחותיה ובעקבותיו הוצאו למבקשת שומות בסכום כולל של 57,635,492 ש"ח. בהחלטתי מיום 5.2.02 הוריתי לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור. תנאי לעיכוב היה הפקדתן של ערבויות בנקאיות בסך 10,000,000 ש"ח וכן ערבויות של צדדים שלישיים באותו סכום. ביום 18.3.02 הגיש המשיב בערעור, פקיד השומה למפעלים גדולים, הוא המבקש בבקשה שלפנינו (להלן - "המשיב"), בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעכב את הביצוע. המבקשת השיבה על הבקשה.

2.בבקשתו טוען המשיב כי מאז עוכב הביצוע חל שינוי בנסיבות במובן זה שהמבקשת לא ניגשה למכרז הגז הטבעי - ענין שהיה אחד מיסודות בקשתה - ולכן אין ממש בטענותיה כי תשלום המס כעת יפגע בעסקיה. עוד טוען המשיב כי הדיון בערעור היה קבוע ליום 14.4.02 וכי מועד קרוב זה היה אחד מטעמי ההחלטה לעכב את הביצוע. עתה נדחה המועד בלי שנקבע מועד חדש ולפיכך פג טעם זה. לדבריו, "אפשר להניח במידה גבוהה של הסתברות כי הדיון בבית המשפט העליון יארך זמן ניכר - - - בשל השאלות שבמחלוקת המתייחסות לנושאים קשים בתחום דיני המס", שהן "שאלות קשות ומורכבות (הן מבחינה משפטית והן מבחינה כספית) המטרידות את בתי המשפט כבר עשרים שנה", ומכאן ש"ניתן יהיה לברך על המוגמר לכל המוקדם בעוד שנתיים". מכיוון שכך אין לעכב את הביצוע עוד. כמו כן טוען המשיב כי, שלא כטענת המבקשת בבקשתה לעכב את הביצוע - לפיה גביית המס "תביא לפגיעה אנושה בעסקי המבקשת" - למבקשת נכסים במיליוני שקלים ובכוחה לשלם את חובה מבלי שהדבר "יפגע באיתנותה הפיננסית". עוד טוען הוא כי אין לשעות לטענת המבקשת, לפיה ניצבת היא לפני סיום "משטר הפיקדונות" שהיא טענה ישנה שהועלתה עוד בשנות ה- 80. לדעתו, "המצב התחיקתי עד היום טרם השתנה - - - שינוי, אם בכלל יקרה, יהיה רחוק, רחוק מאד מהיום".

3.עיינתי בבקשתו של המשיב לעיון חוזר ובתגובתה של המבקשת לבקשה.

כל טענותיו של המשיב בבקשתו נטענו בתגובה לבקשה המקורית ועל כולן נתתי את דעתי בבואי להחליט בבקשה לעכב את הביצוע. אשר לטענה כי חל שינוי בנסיבות עקב כך שהמבקשת לא ניגשה למכרז הגז הטבעי, ייאמר כי כבר בבקשתה ציינה המבקשת ש"כיום אין ודאות שהמבקשת תשתתף במכרז הרלבנטי - - -". אי השתתפותה במכרז איננה, אפוא, בגדר "שינוי נסיבות" המצדיק ביטול של העיכוב.

אשר לדחיית מועד הדיון, הרי גם בכך אין משום "שינוי נסיבות" המצדיק את ביטולו של העיכוב. אכן, המועד שהיה קבוע ליום 14.4.02 נדחה בעקבות החלטת רשם בית המשפט בדבר הגשת סיכומים בכתב. אולם, יש יסוד לתקוה כי הדיון ייקבע זמן לא רב אחרי הגשת הסיכומים האחרונים, שהמועד האחרון להגשתם הוא 15.8.02. מכל מקום, אם שעתו של המשיב דוחקת, משום מה, רשאי הוא, כמובן, להזדרז ולהקדים את הגשת סיכומי התשובה מטעמו - שהמועד האחרון להגשתם נקבע ל- 1.8.02 - ולבקש את הקדמת מועד הדיון בערעור.

לאור האמור לעיל אינני רואה צורך לעסוק בטענות נוספות שהעלו באי כוח בעלי הדין, כמו טענת המשיב בדבר "גירעון תקציבי הולך ועולה ומצב כלכלי בטחוני קשה של המשק הישראלי", שבגינם אין לדחות את תשלום המס, וטענת המבקשת בדבר שיהוי בהגשת הבקשה מצדו של המשיב ושימוש לרעה בהליכים מצדו.

4.

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

המשיב ישלם למבקשת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.