החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 955/10 אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ. י.זקן ובניו מפעלי בנ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה ומעירבון בערעורבקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט דחה בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון שהגישה חברה בפירוק בערעור על החלטה בעניין שכר בורר. נקבע כי יש לפרט את מצב קופת הפירוק ואפשרות גיוס העירבון מנושים, וכי אין להעביר למשיבים את מלוא הסיכון לגביית הוצאות. העירבון נקבע על 15,000 ש"ח.

העובדות

המערערת היא חברה בפירוק שערערה על החלטה שדחתה בקשה לחייב את המפרק של חברה אחרת להשתתף בשכר בורר. בבקשה לפטור נטען למצבו הכלכלי הקשה של בעל המניות והמנהל, שהודיע כי ישא באופן אישי בכל ההוצאות. המפרק ביקש להימחק כצד והמשיבים התנגדו לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לפטור חברה בפירוק מתשלום אגרה והפקדת עירבון על בסיס מצבו הכלכלי של בעל המניות שהתחייב לשאת בהוצאות ההליך?
  2. 2.האם יש לפרט את מצב קופת הפירוק ואפשרות גיוס העירבון מנושי החברה כתנאי לפטור מעירבון?

הלכות

  1. 1

    כאשר מתבקש פטור מהפקדת עירבון על ידי חברה בהליכי פירוק, יש צורך לפרט את מצבה של קופת הפירוק ולהתייחס לאפשרות לגייס את כספי העירבון מנושי החברה.

    ״יש לזכור כי ככלל, כאשר מתבקש פטור מהפקדת עירבון על-ידי חברה המצויה בהליכי פירוק, יש צורך לפרט את מצבה של קופת הפירוק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • עירבון
  • חברה בפירוק
  • קופת הפירוק
  • הוצאות
  • ערעור
  • בקשה לפטור
  • נושים
  • מפרק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

955/10 - א'

בפני:

כבוד הרשם

גיא שני

המערערים:

1. אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ

(בפירוק)

2. עו"ד יששכר בר הלל מפרק המערערת

נ ג ד

המשיבים:

1. י.זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ

(בפירוק)

2. עו"ד אמיר שושני

3. הכונס הרשמי

בקשה לפטור מאגרה

החלטה

1.

ההליך שבכותרת הוא ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים שבה נדחתה בקשתה של המערערת, חברת אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (בפירוק), לחייב את המשיב 2 – המפרק של חברת י. זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ (בפירוק) – להשתתף בתשלום שכרה של כבוד השופטת ד' דורנר ששימשה בוררת בין הצדדים. במסגרת הערעור הוגשה בקשה לפטור מאגרה ומעירבון וזו הבקשה שלפניי.

2.

בבקשה לפטור נטען כי החברה-המערערת מצויה בפירוק וכי בעל המניות בה (והמנהל), מר אלי ראובן, מצוי בעצמו בקשיים כלכליים. יש להדגיש כי הבקשה בעיקרה מתמקדת במצבו הכלכלי של מר ראובן, זאת לאחר שהמנהל המיוחד של המערערת אישר את קיום ההליך בכפוף לכך שקופת הפירוק לא תישא בכל הוצאה, ומר ראובן הודיע שיישא באופן אישי בכל ההוצאות. מר ראובן, כך נכתב בבקשה, נותר חסר כל בשל קריסתה של המערערת; הוא גייס כספים רבים כדי לנסות ולהציל את העסק, דירתו שועבדה ומתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל בתיקים רבים שאוחדו. נגד מר ראובן הוגשו כתבי אישום, הוא חויב בתשלום קנס ומרצה עבודות שירות. בשל כך הוא אינו משתכר כלל בעת הזו ורעייתו מרוויחה סכום נמוך. לפי האמור בבקשה אין למר ראובן חשבון בנק ורכב, משפחתו כולה נגררה למצב כלכלי קשה, ואין באפשרותו לגייס כספים מצדדים שלישיים. הערעור, כך נטען, מציב לפני בית המשפט שאלה עקרונית וסיכויי ההצלחה בהליך גבוהים.

3.

המשיבים 1 ו- 2 מתנגדים לבקשה. לדבריהם, לא ברור מה הבסיס שמכוחו פועלים מר ראובן ועורך-הדין שטנדל בשם המערערת שהיא חברה בפירוק. הם מציינים כי לא הוצג אישור מטעם בית המשפט של פירוק להגשת ההליך. לטענת המשיבים, להם כמו-גם למערערת אין אינטרס בקיום ההליך, וככל הנראה האינטרס היחיד הוא זה של מר ראובן שאינו צד למחלוקת עצמה. המשיבים 1 ו- 2 מלינים על כך שאין בבקשה לפטור פרטים לגבי מצבה של המערערת אלא לגבי מצבו של מר ראובן אשר לפי הסכם פנימי עם המפרק אמור לשאת בהוצאות ההליך. המשיבים 1 ו- 2 סבורים כי אין זה אפשרי שהמערערת תופטר מן החובה לשלם אגרה ולהפקיד עירבון על-סמך מצבו הכלכלי של בעל המניות בה (שכלל אינו צד להליך). המשיבים 1 ו- 2 גורסים גם כי סיכויי הערעור להצליח קלושים. המשיב 3, הכונס הרשמי, מצטרף לנימוקיהם של המשיבים 1 ו- 2 ומדגיש את העובדה שבמקרה זה לא נתבקש, וממילא לא נתקבל, אישור של בית המשפט להגשת הערעור, ויוזם הערעור אינו מפרק החברה-המערערת.

4.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אינני רואה צורך במקרה זה להיכנס לעובי הקורה בכל הנוגע לשאלות שהועלו לגבי המסגרת הדיונית שבגדרה הוגש ההליך ולגבי מעמדם של אלה שעומדים מאחוריו. ראוי לציין כי בכותרת הערעור רשומים החברה-המערערת וכן עורך-הדין יששכר בר הלל – המפרק של המערערת. אלא שזה האחרון הגיש ביום 4.3.2010 בקשה למחוק אותו כצד לערעור, ולקבוע כי הוצאות שייפסקו לחובת המערערת, אם ייפסקו, לא יושתו על קופת הפירוק. הובהר כי המפרק אינו מעוניין בקיום ההליך, וכי הסכמתו לפעולה עצמאית של המערערת ובא-כוחה מותנית בכך שהחברה בפירוק לא תעמוד בסיכון כלשהו, וכי כל תשלום שייפסק יוטל על מר ראובן באופן אישי. הובהר כי "ב"כ המערערת הסכים לתנאים אלו שהציב מפרק המערערת". גם בבקשת הפטור עצמה מודגש שמר ראובן הסכים לשאת באופן אישי בכל ההוצאות הכרוכות בהליך זה. דא עקא, שספק רב אם ניתן, לצורך הבקשה שלפניי, "לדלג" על בחינת מצבה הכלכלי של המערערת ולהסתפק בבחינת מצבו של מר ראובן שהסכים – אל-מול דרישת המפרק – לשאת בהוצאות ההליך; זאת במיוחד כאשר מר ראובן טוען "באותה נשימה" בגדרי הבקשה שלפניי כי אין באפשרותו בשום אופן לשאת בהוצאות. כפי שציינתי לאחרונה בהליך אחר שיזמה המערערת, אשר גם בו "לקח על עצמו" מר ראובן לשאת בכל ההוצאות:

בענייננו, יש לציין בפתח הדברים – ומבלי להידרש בשלב זה לטענה כי דין ההליך להימחק על הסף בהיעדר אישור להגשתו מאת בית המשפט של פשיטת הרגל – כי מתוך בקשת הפטור עצמה עולה דיסוננס מסוים בין התחייבותו של מר ראובן לשאת באופן אישי בהוצאות הכרוכות בניהול התביעה, לבין טענתו הנחרצת בדבר דלות כלכלית והיעדר יכולת לשאת בהוצאות. אמנם לבעל-דין עומדת הזכות להגיש בקשה לפטור מאגרה ומעירבון בהתאם לדין, אך בענייננו יש משקל לעובדה שמר ראובן הודיע שיישא באופן אישי בהוצאות ההליך, ואילו היעתרות לבקשה לפטור מערבון משמעה העברת הסיכון אל כתפיו של בעל הדין שכנגד (רע"א 59/10 חברת אלי ראובן בנייה בע"מ נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (לא פורסם, 7.3.2010)).

יש לזכור כי ככלל, כאשר מתבקש פטור מהפקדת עירבון על-ידי חברה המצויה בהליכי פירוק, יש צורך לפרט את מצבה של קופת הפירוק וכן להתייחס לאפשרות לגייס את כספי העירבון באמצעות נושים של החברה (ראו למשל רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אם. יצרני מיזוג אויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

(לא פורסם, 10.6.2009)). בענייננו לא נמסר דבר לגבי כל אלה ולא הוגש תיעוד כנדרש בדבר מצבה הכלכלי של החברה. גם אם אניח שבענייננו יש קושי לפנות לקופת הפירוק נוכח עמדתו של המפרק, הסכמתו של מר ראובן לשאת בכל ההוצאות והעובדה שלא ניתן ככל הנראה אישור להגשת ההליך על-ידי בית המשפט של הפירוק, הרי שלא ניתן להותיר את המשיבים קירחים מכאן ומכאן ולהעביר אליהם את מלוא הסיכון שאם ייפסקו לזכותם הוצאות, לא ניתן יהיה לגבותן.

לאור האמור לעיל ומכלול הנסיבות נדחית הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. העירבון בתיק זה יעמוד על סכום של 15,000 ₪. אם לא יופקד העירבון תוך 21 ימים יידחה ההליך ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ג ניסן

תש"ע (7.4.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1כאשר מתבקש פטור מהפקדת עירבון על ידי חברה בהליכי פירוק, יש צורך לפרט את מצבה של קופת הפירוק ולהתייחס לאפשרות לגייס את כספי העירבון מנושי החברה.