ע"א 9801/01 דן כוכבי-עו"ד נ. גזית קונסוליום השקעות ופיתוח בע"מ

המערער הגיש תובענה לבית המשפט המחוזי, בה נתבקש בית המשפט להצהיר כי המשיבה הפרה תנאי חוזה למכירת דירה אותה מכרה לבני הזוג שפירא, אשר המערער בא בנעליהם, וכן שהחוזה בוטל כדין על ידי המערער.

בית המשפט החליט, כי ביטול החוזה נעשה באיחור בלתי סביר של הודעת הביטול, ועל כן אין הודעת הביטול תקפה. משקבע כך, הוסיף בית המשפט, כי "אין עוד צורך לדון בטענות המבקש בעניין הפרת החוזה, שכן גם אילו נקבע כי המשיבה הפרה את החוזה, גם אז לא ביטל המבקש את החוזה במועד סביר, ועל כן לא ביטל כדין את החוזה".

בערעורו בפנינו חזר בו המערער מעתירתו שיוצהר כי ביטל את החוזה כדין. הוא אינו טוען עוד לבטלות החוזה עקב ביטולו. הוא מיקד את הערעור לחלק העתירה בו נתבקשה הצהרה כי החוזה הופר על ידי המשיבה. לטענתו, ההפרה התבטאה, כפי שתוארה הטענה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בכך ש"לא מסרה למבקש דירה בנויה כדין, ראויה למגורי אדם, נקיה מכל חוב ושיעבוד ורשומה אצל רשם המקרקעין". אלא שבשאלות בדבר קיומה של הפרה של החוזה ומהות ההפרה לא קבע בית המשפט המחוזי כל קביעה. נוכח דחיית הבקשה להצהרה בדבר ביטול החוזה, לא ראה בית המשפט המחוזי, כמצוטט לעיל, צורך לדון בשאלות אלה.

אין מנוס, על כן, עם כל הצער שבדבר, מלבטל את פסק-הדין ולהחזיר את הדיון בשאלות אלה לבית המשפט המחוזי, על מנת שיפסוק בהן על פי החומר שבפניו. בית המשפט המחוזי יוכל להרשות תיקון התביעה ולאפשר הבאת ראיות נוספות, הכל כפי שימצא לנכון.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.