ע"א 9881/09 חברת עבד אלחמיד נטור בקלנסווה בע"מ + שישה מע נ. דור אלון אנ

1.

המבקשים, בעליה של תחנת דלק, חתמו על הסכם לאספקתם של דלקים עם המשיבה, בו פורטו מנגנון תמחורם של הדלקים ותנאי האשראי. ביום 16.7.08 שלחו המבקשים למשיבה הודעה בדבר ביטול ההסכם, הואיל ולטענתם היא הפרה אותו הפרה יסודית, בכך שגבתה תשלום גבוה מהמוסכם עבור הדלקים, לא זיכתה את המבקשים בהנחות כמתחייב מההסכם, ולא השתתפה בהנחות שנתנו ללקוחותיהם. בעקבות זאת, פתחה המשיבה כנגד המבקשים שני תיקי הוצאה לפועל לגביית סכום של למעלה מ– 2,500,000 ש"ח, שעניינם ביצוע שיקים אותם ביטלו המבקשים וכן ביצוע שטרי חוב בהם החזיקה המשיבה (להלן: השטרות). מנגד, הגישו המבקשים התנגדות לביצוע השטרות, מהטעם שהם זכאים לקזז מהם את חובה של המשיבה כלפיהם. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה בית-המשפט המחוזי מרכז ידון בהתנגדויות המבקשים בשני תיקי ההוצאה לפועל על בסיס טענות משפטיות בלבד.

2.

בית-המשפט המחוזי, בדחותו את ההתנגדות לביצוע השטרות, קבע כי הזכות לקזז מהשטרות את חוב המשיבה למבקשים, נתונה רק מקום בו מדובר בעסקה אחת או בחוב קצוב, וזה אינו המקרה שבפניו.

בעקבות החלטה זו הגישו המבקשים ערעור לבית-משפט זה, ועד שמיעתו הם עותרים לעכב את ביצועו של פסק-הדין מהטעמים הבאים: קיים סיכוי ממשי כי ערעורם יתקבל, הואיל ובית-המשפט קמא התמקד רק בטענת הקיזוז, ולא נתן דעתו לטענות אחרות שהועלו; הליכי ההוצאה לפועל משמעם הרס המפעל המשפחתי ופגיעה במשפחות המתפרנסות ממנו; לטובת המשיבה משועבדת חלקת קרקע גדולה, ומשכך יש בידה בטוחה הולמת לפירעון חובה אם יידחה הערעור; נזקי המבקשים גדולים לאין שיעור מאלה שייגרמו למשיבה. מנגד, טוענת המשיבה, כי סיכוי הערעור קלושים, הואיל ועניינו השגה על ההסכמה הדיונית שהושגה; הנזקים להם טוענים המבקשים מקורם בהסכם ויתבררו במסגרת התביעות החוזיות שהגישו הצדדים בהליך אחר; מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן מדובר בכספים המוחזקים שלא כדין בידי המבקשים; לא הוצגה כל ראיה באשר להיקפו ולמהותו של אותו נזק בלתי הפיך לו טוענים המבקשים; המשיבה לא תתקשה להחזיר את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור; הבטוחה עליה הצביעו המבקשים חסרת ערך, הואיל וערכה נמוך משמעותית מזה הנטען, ומימושה מוטל בספק נוכח קיומם של בעלים נוספים.

3.

איני רואה צורך להידרש לסיכויי הערעור, באשר מסקנתי היא כי מאזן הנוחות אינו נוטה לצדם של המבקשים ובכך די לדחיית בקשתם. המבקשים לא הוכיחו כל נזק פרטני שיגרם להם ממימושו של פסק-הדין, וכל הנזקים להם הם טוענים מקורם בהסכם שנכרת בין הצדדים ושעניינו מתברר בתביעות החוזיות שהוגשו. זאת ועוד, ערכה של הבטוחה לה טוענים המבקשים מוטל בספק, ומשכך אפשר שהמשיבה לא תוכל להיפרע על פיה. ולבסוף, מדובר בחיוב כספי, וככל שהערעור יתקבל, לא נראה כי המשיבה תתקשה להשיב את המצב לקדמותו.

איני רואה, אפוא, יסוד להיעתר לבקשה, והיא נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה בגין בקשה זו שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש"ח.