ע"א 9907/04 בת שבע אביגדור נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

ביום 20.4.05 הוריתי על דחיית ההליך בהיעדר הפקדה של העירבון. בפני בקשה לביטול דחיית ההליך. יאמר מיד, כי לא מצאתי ממש בטענות המערערת בבקשת הביטול. תקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מחייבת רישום הערעור לדחייה באי קיום הוראה בעניין העירבון, אולם רישום מעין זה בא לידי מיצוי בסיפא של החלטתי מיום 4.4.05 בה נרשם כי "בהיעדר הפקדה יימחק או יידחה ההליך ללא התראה נוספת". אליבא דידי, דיון במעמד הצדדים דווקא לשם דחיית ההליך אינו נדרש במצב דברים זה בו ניתנה לבעל הדין התראה מספקת בנדון. אוסיף ואומר, כי לא נהירה לי הטענה לפיה דקדק בית-משפט זה בעניין המועדים והזדרז לדחות ההליך. משנקבע מועד וחלף, יש לכך משמעות וברי כי אין בהכרח להמתין בשלב זה לפעולה באיחור של בעל הדין. יצוין עוד, כי לא השתכנעתי מנימוקי הבקשה שבפני כי המערערת פעלה דיה בכדי לגייס העירבון בפרק הזמן שהוקצב לה. לבסוף, שיעור העירבון שנקבע מלכתחילה – 40,000 ₪ - אינו חריג כפי הנטען בבקשה אלא נהוג ברבים מן ההליכים בבית-משפט זה. לבקשה שבפני צורפו נתונים באשר לאמה ואחותה של המערערת. הגם שראוי היה להביאם בפני בבקשה המקורית, אני נכון, לפנים משורת הדין, ובשים לב לכך שחלף זמן מועט למן החלטתי על דחיית ההליך, ליתן להם משקל ולהפחית בשנית את העירבון לסך של 15,000 ₪ שיופקדו בשני תשלומים שווים של 7,500 ₪, הראשון ביום 1.6.05 והשני ביום 1.7.05. בכפוף להפקדת העירבון, יחודש הדיון בערעור.