על"ע 3909/04 עומר גזאווי, עו"ד נ. לשכת עורכי הדין חיפה

השופטת ד' ביניש :

המערער, כעורך דין, מעל באמון לקוחתו, הוא שלח יד בסכום כסף שנמסר לו על ידה כדי להפקידו בבית המשפט לשם מילוי תנאי לקבלת רשות להתגונן בהליכים שהוגשו נגדה. לבית המשפט הודיע המערער כי לקוחתו אינה מפקידה את הכסף בסך 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט בשל מצבה הכלכלי הקשה. התוצאה היתה שהלקוחה לא קיבלה רשות להתגונן וחוייבה בתביעה נגדה בסכום של 31,000 ש"ח.

ברקע למעשה העבירה עמדה כנראה העובדה שהמערער הסתבך בכספים בסכומי עתק עקב עיסוקיו, והמעשה אשר בגינו הורשע היה רק חוליה נוספת בשרשרת של הרשעות שהוא הורשע בהן בעבר בלשכת עורכי הדין, בין היתר, עקב הרשעה בפלילים. בגין העבירה המשמעתית נשוא תיק זה השית עליו בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין עונש של השעיה ל-5 שנים מחברוּת בלשכה, והפעיל בחופף עונש השעיה של 36 חודשים שהיו תלויים ועומדים מעל ראשו של המערער בגין הרשעה קודמת. עתה מבקש המערער מאתנו כי נפחית מתקופת ההשעיה באופן שנעמידה על תקופת התנאי שהופעל, ושלא תתווסף על התנאי תקופה נוספת; בכך מבקש הוא גם לחפוף את העונש בתיק זה לעונש נוסף שהושת עליו מאוחר יותר, והוא השעיה ל-3 שנים במצטבר לעונש הנוכחי.

איננו רואים בסיס להעתר לבקשת המערער, אשר הביע בפנינו משאלה לחזור למקצוע עריכת הדין בתום תקופה של 3 שנים. מעשיו של המערער חמורים והם מעילה בתפקידו כעורך דין ובאמינות הנדרשת ממקצוע זה. בהתחשב בעברו המכביד, אין משמעות לטענתו כי בשנים האחרונות לא ביצע עבירות נוספות. חסד עשה עמו בית הדין המשמעתי כשנמנע מלהשעותו לתקופה ארוכה יותר.

הערעור נדחה.