פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
על"ע
6921/03
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו
נ ג ד
המשיב:
עו"ד יהונתן בוטח
ערעור על פסקי-הדין של בית הדין
המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין בבד"א 102/02, 19/03 מיום 19.6.03
תאריך הישיבה:
כ"ח באדר ב' תשס"ה
(09.03.05)
בשם המערער:
עו"ד עמוס ויצמן
בשם המשיב:
בעצמו
פסק-דין
המישנה לנשיא מ' חשין :
המערער לפנינו הוא הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו ( הוועד המחוזי ) והמשיב הוא עורך-דין יהונתן בוטח ( עו"ד בוטח ). נושא הערעור: קולת העונש שנגזר על עו"ד בוטח בידי בית הדין הארצי למשמעת של עורכי-הדין ( בית הדין הארצי ).
2.עניינה של פרשה עגומה זו נסוב על סיכסוך אישי-משפחתי הקשור במותו הטראגי של אחיו של עו"ד בוטח. אסתר בוטח, אלמנת אחיו של עו"ד בוטח, הגישה לבית-המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע בקשה למתן צו ירושה. בהתנגדות למתן הצו שהגיש לבית-המשפט, התבטא עו"ד בוטח באורח קשה כלפי אלמנת אחיו וכלפי אחיה, אותם האשים בזירוז מותו של אחיו המנוח. כן האשים עו"ד בוטח את בא-כוחה של האלמנה, עורך-דין איתן ברקאי ( המתלונן ), בליבוי סכסוכים בתוך המשפחה ובייצוג האישה שהרגה את לקוחו הקודם - אחיו המנוח של עו"ד בוטח - עבור בצע כסף. טענות אלו ודומות להן חזרו על עצמן הן בכתבי בי-דין שהגיש עו"ד בוטח בתיק הנ"ל והן במכתבים ששיגר עו"ד בוטח אל הוועד המחוזי ואל המתלונן.
3.על התבטאויות אלו הוגשה קובלנה לבית הדין המחוזי למשמעת של עורכי הדין בתל-אביב-יפו ( בית הדין המחוזי ) (בד"מ 107/01), ולאחר בחינת ההתבטאויות שצוטטו בכתב הקובלנה, החליט בית הדין המחוזי כי יש להרשיע את עו"ד בוטח בהתבטאויות אחדות שהגיעו - על-פי קביעת רוב דעות בבית הדין - כדי הפרת כללי האתיקה של הלישכה. התבטאויות אלו כללו כינויי גנאי כגון: "בני עוולה"; "ארור שכמותך...וארור תהיה לעולמי עד"; התנהגות "באטימות מרושעת"; "גובלים במפלצתיות" וכן ביטוי שכתב עו"ד בוטח במכתב למתלונן, בנוקטו לכאורה לשון של איום: "אנו נבחר את הזמן ואת המקום ואת המענה המלא למעשיך".
בית הדין המחוזי קבע כי יש להפריד ולהבדיל בין זכותו של אדם לטעון כל טענה לזכותו לבין חובתו של אותו אדם החובש לראשו כובע של עורך-הדין לשמור על יחס של כבוד לבית הדין:
... זכותו של הנאשם, כבעל דין, לטעון את טענותיו בהתנגדות למתן צו ירושה לעזבון אחיו המנוח, היא "זכות חוקתית".
ואולם, לצד זכות זו עומד אינטרס נוסף שיש להגן עליו, והוא - שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו ...
ובאשר להתבטאות המאיימת לכאורה, אמר בית הדין:
אנו מקבלים את דברי הנאשם כי לא התכוון לאיים על המתלונן, אך דבריו ... מהוות [כך] עבירה על כלל 26 לכללי האתיקה.
4.בית הדין המחוזי הרשיע את עו"ד בוטח ביחס של היעדר כבוד וחוסר דרך-ארץ בהליכים משפטיים (סעיפים 23 ו-33 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 ( כללי האתיקה )); התנהגות בלתי-חברית כלפי חבר למקצוע (סעיף 26 לכללי האתיקה); פגיעה בכבוד מקצוע עריכת-דין (סעיף 53 ו-61(1) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ( חוק הלישכה או החוק )) והתנהגות בדרך שאינה הולמת את מקצוע עריכת-דין (סעיף 61(3) לחוק). משהרשיעו כך בדין משמעת, גזר בית הדין המחוזי על עו"ד בוטח עונש השעייה על-תנאי בן שלושה חודשים למשך 18 חודשים. בנימוקו לקולה הזכיר בית הדין את נסיבותיו האישיות הקשות של עו"ד בוטח, ולחומרה ציין את עברו של עו"ד בוטח בדין המשמעת ואת מספר העבירות הלא-קטן בהן הורשע בתיק הנוכחי.
5.הצדדים ערערו לפני בית הדין הארצי (בד"א 102/02, 19/03) - הוועד המחוזי על העונש, ועו"ד בוטח הן על ההרשעה הן על העונש. בית הדין דחה את ערעורי שני הצדדים, וכך קבע (בין השאר):
המדובר בנסיבות יוצאות דופן, וכאמור, אין אדם נתפס בצערו, ואנו מקבלים את נימוקי בית-הדין דלמטה. במקרה מיוחד זה, אשר לא ישמש תקדים למקרים הבאים, אנחנו משאירים את העונש של בית הדין על כנו...
6.העונש שנגזר על עו"ד בוטח היה, כאמור, השעייה על תנאי בת שלושה חודשים, ועל קולת עונש זו, לטענתו, מערער הוועד המחוזי לפנינו, הן מפאת חומרתן של העבירות הן נוכח עברו המשמעתי של עו"ד בוטח.
7.לאחר שיקול החלטנו לקבל את הערעור על-דרך החזרת הדיון לבית הדין הארצי. נימוקינו להחלטתנו הבאנו בפסק-דין שאנו נותנים בצוותא-חדא עם פסק-דין זה (על"ע 7892/04). עיקרי הדברים הם, שראוי כי כל ענייניו של עו"ד בוטח יבואו במקובץ לפני בית הדין הארצי, שרק כך יוכל בית הדין לקבל תמונה כוללת על-אודות התנהגותו. אנו מחליטים אפוא להחזיר את הדיון בגזר-הדין לבית הדין הארצי, ולאחר שמיעתם של בעלי-הדין יעשה בית הדין כחוכמתו ויגזור את עונשו של עו"ד בוטח.
8.דבר אחרון: לעת הדיונים לפנינו סברנו כי ראוי לאפשר לעו"ד בוטח להתנצל בכתב בפני עורך-דין ברקאי ובפני בני-המשפחה שפגע בהם. בעקבות זאת כתב עו"ד בוטח לעורך-דין ברקאי ולמשפחה דברים שכתב. אנו מניחים כי דברים אלה יעלו אף-הם לפני בית הדין הארצי.
המישנה לנשיא
הנשיא א' ברק:
אני מסכים. ה נ ש י א
השופטת א' חיות:
אני מסכימה. ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של המישנה לנשיא, השופט מ' חשין.
היום, א' באייר תשס"ה (10.5.2005).
ה נ ש י א המישנה לנשיא ש ו פ ט ת
_________________________
/עכב
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03069210_G09.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il