על"ע 9417/05יורם יהודה, עו"ד נ. ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין

1.בפניי ערעור לפי סעיף 78(ה) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: החוק ), שעניינו ביטול ההשעיה החלקית הזמנית שנגזרה על המערער עד להכרעה בערעור שהגיש לבית משפט זה על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי.

2.המערער הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב בגין הפרת חובת הנאמנות שחב כלפי לקוחו, מעשה אינו הולם את המקצוע ועיכוב כספי לקוח. לפי קביעותיו של בית הדין, המערער טיפל בשנת 1998 בעניינו של אדם בן 86 (להלן: הלקוח ), אשר היה מצוי באותה תקופה בסכסוך עם אשתו. על מנת למנוע מרעיית הלקוח מלשים יד על רכושו, שכנע המערער את הלקוח להעביר את נכסיו על שמו של המערער. ברם, כאשר ביקש הלקוח את נכסיו חזרה, סירב המערער להשיבם וטען שהנכסים ניתנו לו במתנה גמורה. בית הדין דחה את גרסת המערער והרשיעו אותו. בגין עבירות המשמעת הנזכרות גזר בית דין גזר על המערער השעיה מעיסוק בעריכת דין לתקופה של חמש שנים והוצאות בסך של 2,000 ש"ח.

על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי הגיש המערער ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, אשר זיכה את המערער מהאישום של עיכוב כספים, אך הותיר על כנם את יתר סעיפי ההרשעה. באשר לעונש שנגזר, קבע בית הדין המשמעתי הארצי, ברוב דעות, כי אין מקום להתערב בעונש שנגזר, על אף הזיכוי החלקי.

3.המערער הגיש כאמור ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי. מועד לשמיעת הערעור נקבע בשלב זה ליום 3.7.06. עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לביטול ההשעיה הזמנית החלקית שהוטל עליו עם הרשעתו בבית הדין המשמעתי המחוזי ביום 5.9.03. על פי תנאי ההשעיה הזמנית, יהיה המערער רשאי לייצג לקוחות בהליכים פליליים בלבד, עד להכרעה הסופית בעניינו. בבקשתו שבפניי מבקש המערער לבטל הגבלה זו, או לחלופין, להתיר לו לעסוק בתחומי עיסוק נוספים – לייצג בעלי דין בשכר בבית הדין לעבודה, בפני רשויות המס, בפני המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין לימאות ובבית הדין להגבלים עסקיים.

4.עיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובפסקי הדין נשוא הערעור. איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית הדין המשמעתי בעניין ההשעיה הזמנית החלקית. סעיף 72(א) לחוק קובע כי "עונש שהוטל על ידי בית דין משמעתי לא יבוצע כל עוד אפשר לערער על פסק הדין, ואם הוגש ערעור - כל עוד לא תמו כל ההליכים בענין." מנגד, קובע סעיף 78 לחוק כי "עורך דין שהורשע בבית דין משמעתי והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, רשאי בית הדין שהרשיעו להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה הסופית בדבר ההשעיה או ההוצאה מן הלשכה." בסעיפים האלו ביקש המחוקק לאזן בין האינטרס של עורך הדין שהורשע בהליך המשמעתי, בכך שעונשו לא יבוצע כל עוד לא תמו כל ההליכים בעניינו, לבין האינטרס של הציבור, בכך שעורך הדין שמעליו מרחף ענן של הרשעה לא יעסוק במקצועו, פן ייפגעו לקוחות נוספים, פן ייפגע אימונו של הציבור במערכת המשפט ובעורכי הדין. אכן, השעיה זמנית – והאפשרות של השעיה זמנית חלקית – נועדה בדיוק למצבים כמו זה של המערער. מצד אחד, העונש המשמעתי טרם נכנס לתוקף כל עוד העניין תלוי ועומד בערעור. מצד שני, בית הדין המשמעתי רשאי להגביל את עיסוקו של עורך הדין עד להכרעה בערעור. במקרה דנן, ובשל חומרתו, החליט בית הדין להגביל את עיסוקו של המערער. לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטה זו.

עבירות המשמעת בהן הורשע המערער ונסיבות ביצוען חמורות במיוחד. המערער הורשע הן בבית הדין המשמעתי המחוזי והן בבית הדין הארצי. לפי קביעותיהן של הערכאות האלו, המערער ניצל מצוקתו של קשיש בן 86 שהיה מצוי בסכסוך עם רעייתו. על המערער נגזר עונש חמור – השעיה לתקופה של חמש שנים. ואולם, על עף חומרת העבירות, ניסה בית הדין לבוא לקראת המערער ולהגביל את ההשעיה הזמנית לתחומי עיסוק מסוימים. כאמור, למערער הותר להמשיך לעסוק בתחום הפלילי. במצב דברים זה, על רקע חומרת המעשים בהם הורשע ונוכח החשיבות שבמניעת פגיעה באינטרס הציבורי, לא שוכנעתי שיש מקום להתערב בהשעיה הזמנית שנקבעה בערכאות המשמעתיות.

5.ערה אני לכך שהמערער מוגבל בהשעיה זמנית כבר שנתיים, בשל התארכות ההליכים נגדו. ואיני מתעלמת מהקשיים הכרוכים בכך. כן עולה מהעיון בתיק שהמועד שנקבע לשמיעת ערעורו בבית משפט זה הוא בעוד שמונה חודשים. סבורני, בנסיבות המקרה, בהן מצוי המערער בהשעיה זמנית תקופה כה ארוכה, כי מן הראוי להקדים את מועד הדיון בערעורו.

הערעור לעניין ההשעיה הזמנית נדחה אפוא. מזכירות בית המשפט תעשה להקדמת הדיון בערעור על פסק הדין, ככל שיומן בית המשפט מאפשר זאת.