פרטי ההליך
החלטה בתיק עמ"מ 1406/24
בבית המשפט העליון
עמ"מ 1406/24
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי באר שבע
(סג"נ, השופט א' ואגו) מיום 14.1.2024 בתיק מ"מ 10354-01-24
תאריך הישיבה: כ"ג באדר א התשפ"ד
(3.3.2024)
בשם המערער: עו"ד נאשף דרוויש;
עו"ד מג'ד דארוושה
בשם המשיבה: עו"ד מתן שטיינבוך
החלטה
1.לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה א' ואגו) במ"מ 10354-01-24 מיום 14.1.2024, שבמסגרתה אושר צו המעצר המינהלי אשר הוצא בעניינו של המערער, שתוקפו מיום 3.1.2024 עד ליום 2.4.2024 (להלן: הצו).
2.ביום 3.1.2024 הורה שר הביטחון על מעצרו המינהלי של המערער, מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק). בהחלטה מושא הערעור אישר בית המשפט המחוזי את הצו, וקבע כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של שר הביטחון בהוצאת הצו, אשר הופעל בהתאם לאמות המידה הנקובות בחוק; וכי הוצאת הצו היא צעד מידתי למניעת הסיכון הביטחוני הנשקף מהמערער, שלא נמצאה לו חלופה הולמת.
3.בערעורו טוען המערער, בעיקרו של דבר, כי לא קיימת בעניינו מסוכנות ברמת הוודאות הנדרשת לצורך אישור הצו; וכי הגורמים המוסמכים לא שקלו חלופות מעצר מידתיות יותר חלף המעצר המינהלי. עוד נטען כי סגן נשיא בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לדון בבקשה לאישור הצו, בנסיבות בהן לא מונה נשיא לבית המשפט המחוזי.
4.המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענת, בין היתר, כי הצו הוצא על-בסיס מידע חסוי שלפיו נשקפת מהמערער סכנה לביטחון הציבור, ולאחר שנמצא כי אין דרך חלופית למניעת סיכון זה. עוד ציינה המשיבה כי על-פי הנמסר מגורמי הביטחון, אין בכוונתם להמליץ על הארכה נוספת של הצו עם תום תקופת המעצר הנוכחית, אלא אם יתקבל מידע חדש באשר למסוכנות הנשקפת מן המערער, או אם יחול שינוי בנסיבות באופן שיש בו כדי להגביר את מסוכנותו.
5.לאחר שעיינתי בחומר החסוי שהוגש לעיוני, וקיימתי דיון במעמד צד אחד – במהלכו שאלתי שאלות וקיבלתי הסברים מהגורמים המקצועיים – נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.
6.עיון בחומר החסוי מעלה כי ישנו בסיס איתן לטענת המשיבה כי מעצרו של המערער, לתקופה שנקבעה בצו, דרוש על-מנת להגן על ביטחון המדינה והציבור לאור המסוכנות הנשקפת ממנו; וכי אכן אין דרך חלופית למניעת הסיכון האמור. משכך, שוכנעתי כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי באישורו את הצו המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.
7.עוד יצוין, כי בנסיבות העניין, לסגן הנשיא של בית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לאישור הצו; זאת, מאחר שתפקיד ה"נשיא התורן" כאמור בסעיף 10 לחוק עבר מן העולם, ותחתיו הונהג תפקיד "סגן הנשיא". סמכותו זו של סגן הנשיא נלמדת אף מהוראת סעיף 42 רישא לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
8.נוכח האמור, הערעור נדחה.
ניתנה היום, כ"ד באדר א התשפ"ד
(4.3.2024).
ש ו פ ט ת