עמ"מ 343/17פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בצ"א 1225-12-16 שניתנה ביום 12.12.2016 על-ידי השופט א' ואגו .

נגד המערער, יליד 1967 תושב רצועת עזה, הוצא ביום 9.12.2015 צו כליאה לפי סעיף 5(ג) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק ), וזאת על רקע הגדרתו כ"לוחם בלתי חוקי" ומשום החשש כי שחרורו עלול לפגוע בביטחון המדינה. הצו הוצא על יסוד הערכת גורמי המודיעין כי המערער הוא פעיל בכיר בארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, המעורב בפעילות צבאית.

צו הכליאה אושר על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 27.12.2015 (לב"ח 20/15). ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה (עמ"מ 1623/16). בחלוף חצי שנה קיים בית המשפט המחוזי ביקורת עתית חצי-שנתית על צו הכליאה לפי מצוות המחוקק בסעיף 5(ג) לחוק, אך לא מצא כי יש מקום לבטלו (צ"א 63647-05-16). על החלטה זו לא הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

בחלוף כחצי שנה נוספת קיים בית המשפט המחוזי ביקורת עתית חצי-שנתית בפעם השנייה, ולאחריה נתן את ההחלטה העומדת במוקד הערעור דנן. בית המשפט קבע, כי אין מקום לבטל את צו הכליאה. בית המשפט ציין, כי הוגשה לעיונו חוות דעת חסויה מטעם השב"כ, עליה נחקר לפניו גורם שב"כ המכונה "דני". כן נאמר, כי בחינת ההחלטה המנהלית שבנדון מלמדת כי ההחלטה על צו הכליאה התקבלה אצל הדרג הבכיר ביותר במרחב דרום בשב"כ, לרבות בדרג הבכיר של הייעוץ המשפטי במרחב זה, וכן הובאה לעיונם ולידיעתם של פרקליט מחוז הדרום ויועמ"ש אמ"ן בצה"ל. בנסיבות אלה התרשם בית המשפט המחוזי כי מדובר בהחלטה שהתקבלה בהליך סדור ותקין. לגופו של עניין, בית המשפט התייחס לחומר המודיעיני שהוגש לעיונו, וקבע כי הוא יכול לבסס באופן סביר, ואף למעלה מכך, את ההצדקה להותרת צו הכליאה על כנו.

על הרקע הזה הגיש המערער את ערעורו דנן, מכוח סעיף 5(ד) לחוק. המערער טוען כי יש בחלוף הזמן מאז שהוצא צו הכליאה כדי לאיין את מסוכנותו הנטענת. המערער מציין כי הוא אדם מבוגר (כאמור לעיל, המערער הוא יליד 1967) וכי מצבו הרפואי ירוד.

המדינה טוענת מנגד כי יש לדחות את הערעור. לדידה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, המבוססת על מידע שהוצג בעניינו של המערער, ואשר משקללת כדבעי את כלל נסיבות העניין לרבות חלוף הזמן מאז תחילת כליאתו של המערער. המדינה מדגישה כי נשקפת מהמערער מסוכנות אינדיבידואלית, וכי לפיכך מתקיימים התנאים להמשך כליאתו בצו.

ביום 26.1.2017 נערך לפנַי דיון בערעור. בחלקו הראשון של הדיון שבו הצדדים על טענותיהם בעל-פה. בחלקו השני של הדיון, הוצג לעיוני - בהסכמת בא כוח המערער - חומר מודיעיני חסוי מטעם המדינה במעמד צד אחד.

לאחר שבחנתי את החלטת בית המשפט המחוזי, את טענות הצדדים ואת החומר החסוי, באתי לכלל מסקנה כי לא קיימת עילה להתערבות ערעורית מצדי בהחלטת בית המשפט המחוזי. אף לדידי, החומר המודיעיני הקיים ביחס למערער מגבש היטב את המסקנה כי גם בעת הזו שחרורו עלול לפגוע בביטחון המדינה ובתושביה. לפיכך, ובשים לב ללשון סעיף 5(ג) לחוק, לא קיימת עילה לבטל את צו הכליאה בעיתוי הנוכחי.

הערעור נדחה אפוא.

אין צו להוצאות.