פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עמ"ם
6165/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
ד"ר חמדאן עבדאללה שחאדה סופי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בב"ש 21233/09 מיום
12.7.09 שניתנה ע"י כב' השופט א' ואגו
תאריך הישיבה:
כ"ב באב התשס"ט
(12.8.09)
בשם המערער:
עו"ד ל' צמל
בשם המשיבה:
עו"ד ע' הלמן
פסק-דין
1.
המערער הינו תושב רצועת עזה. הוא נעצר ברצועה ביום 15.1.09, במהלך מבצע עופרת יצוקה. בעקבות הליכים שונים הוחלט ביום 11.2.09 להוציא לגביו צו כליאה, בהתאם לסעיף 3(ב)(1) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002 (להלן – החוק ). עניינו של המערער הובא בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק בחודש פברואר האחרון. בית המשפט המחוזי החליט ביום 23.2.09 כי יש להותיר את צו הכליאה על כנו. בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגש על ידי המערער ערעור לבית משפט זה (עמ"ם 2595/09). ביום 1.4.09 החליט חברי, השופט א' רובינשטיין, לדחות את הערעור שהוגש בהתאם לסעיף 5(ד) לחוק. יחד עם זאת נקבע בפסק הדין כי המועד לביקורת שיפוטית נוספת בבית המשפט המחוזי יערך תוך שלושה חודשים, תחת התקופה של שישה חודשים לקיומה של ביקורת עיתית, כאמור בסעיף 5(ג) לחוק. משהובא עניינו של המערער לבחינה נוספת בבית המשפט המחוזי, החליט אותו בית משפט ביום 12.7.09 שאין לבטל את צו הכליאה. הערעור שבפניי מופנה נגד החלטתו זו של בית המשפט המחוזי.
2.
השאלות המשפטיות הנוגעות להפעלתו של החוק וליישומו נדונו בסדרה של פסקי דין שניתנו בבית משפט זה (ע"פ 6659/06 עיאד נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 11.6.08); ע"פ 7446/08 סעיד נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 7.11.08); עמ"ם 7750/08 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.11.08); עמ"ם 2595/09 סופי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.4.09) ; עמ"ם 3801/09 סעיד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 15.7.09) ואחרים). נוכח העובדה שקיימת פסיקה לא מעטה בנושא, ניתן לקצר.
3.
כמקובל בהליכים לפי החוק, הדיון בפניי פוצל לשניים. בחלק הראשון השמיעו שני הצדדים את טענותיהם. בחלק השני, שנערך בנוכחות אנשי המשיבה בלבד, הובא בפניי חומר חסוי. לא ניתן לגלות את החומר. יצוין, כי אין מדובר בחומר חדש. החומר החסוי, וכן הגלוי, הובא בפני בית משפט זה (ואני מניח גם בפני בית המשפט המחוזי) בהליכים הקודמים.
4.
כאמור, הערעור הנוכחי הינו ערעור שני הנדון בפני בית משפט זה. חברי השופט רובינשטיין קבע בפסק דינו בערעור הקודם (ע"פ 2595/09 הנ"ל), כי הראיות המינהליות מבססות את קביעתה של הרשות המינהלית שהמערער הינו "לוחם בלתי חוקי", כהגדרתו של המושג בסעיף 2 לחוק. זאת, משום שהמערער "נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל". סעיף 5(ג) לחוק, העוסק בביקורת שיפוטית אותה מפעיל בית המשפט המחוזי, מורה כי צו כליאה יבוטל אם "מצא בית המשפט כי אין בשחרורו כדי לפגוע בביטחון המדינה או כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את שחרורו" של הכלוא. בפסק הדין שניתן בערעור הקודם אכן נקבע, כי אם המערער ישוחרר יביא הדבר לפגיעה בביטחון המדינה.
5.
אף אני בחנתי את החומר הגלוי והחסוי לאור הדרישות שמציב החוק. שוכנעתי גם אני כי בשלב הנוכחי אין מקום לביטולו של צו הכליאה, משום שלא קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את השחרור ויש בשחרור כדי לפגוע בביטחון המדינה. אכן, הסיטואציה הינה קשה ביותר מבחינתו של המערער ודומיו. ההחלטה בדבר הוצאת צו הכליאה נסמכת בחלקה הגדול על חומר חסוי, שאינו נחשף בפני הכלוא. עובדה זו אינה מאפשרת לכלוא להתמודד ישירות עם החומר המודיעיני. על כן, על בית המשפט לגלות זהירות כפולה ומכופלת בעת הפעלתה של הביקורת השיפוטית ושעה שהוא בוחן את החומר. במיוחד כך, ככל שחולף הזמן מאת הוצאתו של צו הכליאה. בחנתי את החומר בזהירות המתחייבת והגעתי לכלל מסקנה שלעת הזו יש להותיר את הצו על כנו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"א
באלול התשס"ט (31.8.2009).
ש ו פ ט