עע"מ 1023-24 עע"מ 1023-24

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ר' וינוגרד) מיום 24.12.2023 בעת"ם 67737-08-23 עד להכרעה בערעור שהוגש בעניינו.

תמצית הרקע לבקשה

1.המשיבה 1 היא עמותה המפעילה מועדון כדורגל (להלן: העמותה). ביום 30.8.2023 הגישה העמותה עתירה מינהלית, בה עתרה להורות למבקשת ליתן לה אישור ניהול תקין לשנת 2023. ברקע העתירה, ניצב הליך פיקוח העוסק בהתנהלות העמותה בין השנים 2020-2017, שנערך על-ידי המבקשת בהתאם לסמכותה לפי סעיף 39ב(ב)(3) לחוק העמותות, התש"ם-1980. במסגרת הליך הפיקוח נערך דו"ח פיקוח מיום 15.2.2023, בו פורט כי נמצאו ליקויים חמורים בהתנהלות העמותה, ובסיכומו הוחלט כי יש לדחות את בקשת העמותה לאישור ניהול תקין לשנת 2023. עוד צוין בדו"ח כי הליקויים האמורים מהווים עילה לפירוקה של העמותה, והוחלט על נקיטת הליכי פירוק.

2.בהמשך לדברים אלה, הוגשה ביום 15.5.2023 בקשה לפירוקה של העמותה (פר"ק 36597-05-23). בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' עיילבוני), בהחלטתו מיום 20.7.2023, דחה את בקשת הפירוק והורה על מינויו של המשיב 2 כמנהל מיוחד מטעם בית המשפט (להלן: המנהל המיוחד). כן קבע כי המנהל המיוחד יהיה האחראי הבלעדי על ניהולה הכספי של העמותה, תוך הותרת ניהולה המקצועי בידי ההנהלה הקיימת תחת פיקוחו של המנהל המיוחד. בית המשפט המחוזי נמנע מהכרעה בשאלת הענקת אישור ניהול תקין לעמותה לאור טענות שהועלו בדבר היעדר סמכותו העניינית לדון בכך. עם זאת ציין, כי לאור מינוי המנהל המיוחד, ובשים לב לכך ששלילת האישור נעוצה בחריגות כספיות בשנים "היסטוריות", הרי שעל פניו אין עוד הצדקה עניינית לאי-מתן האישור, תוך שהומלץ למבקשת לשקול בחיוב את עמדתה בעניין זה.

3.בהינתן האמור, פנתה העמותה בשנית אל המבקשת בבקשה לקבלת אישור ניהול תקין לשנת 2023. משלא התקבלה תגובתה הגישה העמותה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים – היא העתירה העומדת בבסיס פסק הדין מושא הבקשה דנן. במסגרת העתירה, טענה העמותה כי ההחלטה שלא להעניק לה אישור ניהול תקין לשנת 2023 פוגעת בעקרון השוויון, חורגת ממתחם הסבירות והמידתיות ומפרה את חובת ההגינות המוטלת על המבקשת כרשות מינהלית. זאת בפרט, לאור מינויו של מנהל מיוחד לעמותה ובשים לב לעמדת בית משפט של פירוק. המבקשת טענה מנגד, כי לנוכח הפגמים החמורים שנמצאו בהתנהלות העמותה, ומשהיא סבורה כי הסמכויות שניתנו למנהל המיוחד אינן מבטיחות את יכולתו לפקח על התנהלות העמותה באופן אפקטיבי, אין מקום ליתן לעמותה את האישור שהתבקש.

4.ביום 20.12.2023 נערך דיון בעתירה שבסיומו נדרשה המבקשת להודיע האם היא מקבלת את הצעת בית המשפט ולפיה יינתן לעמותה אישור ניהול תקין לשנת 2023. המבקשת נעתרה להצעת בית המשפט בהודעתה מיום 24.12.2023, בכפוף לקיומם של מספר תנאים אשר פורטו בהודעתה. בעקבות הודעת המבקשת, ניתן פסק הדין מושא הערעור. בפסק דינו, הורה בית המשפט לעניינים מינהליים, כי יינתן לעמותה אישור ניהול תקין לשנת 2023. כן קבע, בהמשך לתנאים שפורטו בהודעת המבקשת, כי על העמותה לערוך שינויים בשדרתה הניהולית עד לתום הליכי הבדיקה והחקירה שיקיים המנהל המיוחד. לצד האמור נקבע, כי לנוכח סמכויות הבדיקה והחקירה המוקנות למנהל המיוחד, אין עוד חשש להתנהלותה הכספית של העמותה, ולפיכך על המבקשת להמשיך ולהעניק לעמותה אישור ניהול תקין גם בשנים הבאות. זאת, כל עוד ענייניה מנוהלים באמצעות המנהל המיוחד ובפיקוחו של בית משפט של פירוק, וכל עוד המנהל המיוחד סבור שהיא מתנהלת באופן תקין.

5.ביום 1.2.2024 הגישה המבקשת ערעור על קביעתו האחרונה של בית המשפט לעניינים מינהליים, לפיה על המבקשת להעניק אישור ניהול תקין לעמותה גם בשנים הבאות. בצד הערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין עד להכרעה בערעור, באופן שיאפשר לה לבחון באופן עצמאי את בקשות העמותה לאישור ניהול תקין לשנים הבאות, לרבות הבקשה המתייחסת לשנת 2024 שהוגשה ביום 18.12.2023 העומדת לבחינתה בימים אלה – היא הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

6.בבקשה שהוגשה בשולי הודעת הערעור נטען, כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן שגה בית המשפט לעניינים מינהליים משקבע כי עליה להוסיף ולתת אישור ניהול תקין כל עוד המנהל המיוחד סבור שיש לתיתו, בלא כל בחינה פרטנית של המבקשת ותוך הפקעת שיקול דעתה. זאת, במיוחד שעה שסעד זה לא נכלל בהסכמת המבקשת, ואף לא התבקש על-ידי מי מן הצדדים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש בהחלטה זו משום כבילת שיקול דעתה, באופן הנוגד את פסיקת בית משפט זה באשר להיקף התערבותו בהחלטות המצויות בתחום סמכותה כרגולטור האחראי על התנהלותן התקינה של עמותות. אשר למאזן הנוחות נטען, כי אם פסק הדין לא יעוכב, תקבל העמותה אישור ניהול תקין לשנת 2024, המהווה "תו תקן" להתנהלות תקינה מצד המבקשת ומקנה לעמותה אפשרות לקבל כספי ציבור, וזאת מבלי שנעשתה בדיקה מעמיקה של התנהלותה הכספית.

7.העמותה, בתגובתה לבקשה, טוענת כי דינה להידחות. בהתייחס לסיכויי הערעור, צוין כי אלה קלושים. נטען בין היתר כי קביעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים ברורה ומנומקת, וכי בית המשפט לעניינים מינהליים היה מוסמך ליתן את הסעד שנתן. עוד נטען כי שיקול דעתה של המבקשת לא הופקע, שכן העמותה עדיין תידרש להגיש לה בקשה לאישור ניהול תקין מדי שנה, כך שאם יימצא כי התנהלות העמותה לוקה בחוסר תקינות – הדבר יתברר לאשורו במסגרת הליך הפירוק. אשר למאזן הנוחות, נטען כי קבלת הבקשה תסב נזק רב לעמותה, שממתינה בימים אלה לתקציבים בסך של כ-2.5 מיליון ₪ אשר העברתם מותנית בקבלת אישור ניהול תקין. לטענת העמותה, אי-קבלת סכומים אלה תוביל לכך שהיא לא תוכל להסדיר את תקציבה השנתי כנדרש בתקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל בישראל, דבר שיגרום בהכרח לירידת ליגה ולפירוקה של הקבוצה. כן נטען כי אין כל דחיפות בעיכוב ביצועו של פסק הדין שעה שההחלטה על מתן אישור ניהול תקין לשנת 2023 ניתנה אך ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה למתן אישור לשנת 2024, מבלי שחל כל שינוי נסיבות בעניינה; כי עיכוב הביצוע לא ייתר את הערעור העיקרי; וכי האישור יינתן רק לאחר בחינה מעמיקה מצדו של המנהל המיוחד ובית המשפט של פירוק, ולא באופן "אוטומטי" כפי שטוענת המבקשת.

8.המנהל המיוחד, בתגובתו, הצטרף לטענותיה של העמותה. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הוא ברור, מפורש ומבוסס על הסכמות הצדדים. לשיטתו, עצם מינויו כמנהל מיוחד שינה את מצבה של העמותה, במובן זה שאין עוד חשש להתנהלות לא תקינה מצדה ולכן אין סיבה שלא להמשיך ליתן לה אישור ניהול תקין גם בשנים הבאות. עוד הוסיף המנהל המיוחד כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העמותה, שכן אי-מתן אישור ניהול תקין יוביל בהכרח לפירוקה, בעוד שמנגד אין זה ברור אלו נזקים עלולים להיגרם אם יינתן האישור, ובפרט לנוכח פעולתו של המנהל המיוחד כזרועו הארוכה של בית משפט של פירוק.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

10.נקודת המוצא לדיון היא, כאמור בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, כי אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב ביצועו של פסק הדין עליו מערערים. על בעל הדין המבקש עיכוב ביצוע מוטל הנטל להוכיח כי לערעור סיכויים טובים להתקבל, וכן כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו. בין שני השיקולים האמורים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר מקובל לראות בשיקול בדבר מאזן הנוחות כאבן הבוחן המרכזית בהכרעה (ראו מיני רבים: עע"ם 2404/23 אלעטאונה נ' אלקיעאן, פסקה 12 (25.4.2023); עע"ם 2970/22 בית חם תורה עם דרך ארץ נ' משרד הרווחה והביטחון החברתי, פסקה 11 (29.5.2022)).

11.בענייננו, מבלי לטעת מסמרות לגבי סיכויי הערעור, דומה כי הערעור מעלה שאלות ראויות לדיון באשר להיקף התערבותו של בית המשפט בסמכויותיה ובשיקול דעתה של המבקשת, כרגולטור המפקח על התנהלותן התקינה של עמותות והאמון על מתן אישורי ניהול תקין. עם זאת, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לעת הזאת לטובתה של המבקשת, בהתייחס למתן האישור לשנת 2024. בבקשתה התמציתית לא פירטה המבקשת איזה נזק עלול להיגרם לה, או לאינטרס הציבורי, אם יינתן אישור ניהול תקין לשנת 2024, אף שבקשת העמותה מונחת על שולחנה, ואף שאך לאחרונה ניתנה הסכמתה למתן אישור דומה. לכך יש להוסיף כי ענייניה הכספיים של העמותה מנוהלים כיום באופן בלעדי על-ידי המנהל המיוחד ובפיקוחו של בית משפט של פירוק. בנסיבות אלה, לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנזק העלול להיגרם לה או לאינטרס הציבורי, עולה על הנזק הצפוי להיגרם לעמותה אם לא יינתן האישור לשנת 2024, כפי שפורט בתשובות העמותה והמנהל המיוחד. לצד זאת, בכל הנוגע לאישורי הניהול העתידיים, החל משנת 2025 – הבקשה מתקבלת והחלטת בית משפט המחוזי תעוכב עד להכרעה בערעור.

12.הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין מתקבלת אפוא בחלקה, כמפורט לעיל.

בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.