עע"מ 105/13 עיריית תל אביב נ. האגודה לזכויות האזרח בישראל

א.

זוהי בקשתה של עירית תל אביב לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטת ד"ר אגמון-גונן) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 20761-10-11 מיום 19.11.12. זאת, במסגרת ערעור שהגישה על פסק הדין. פסק הדין ניתן בעתירה שהגישו המשיבים בעניין זכותם של חסרי בית לעשות שימוש במרחב הציבורי, ובגדרו הורה בית המשפט המחוזי לעיריה "שלא להרחיק חסרי בית או לגרום להם לעזוב את המרחב הציבורי, ולא לקחת ציוד הנדרש להם לפעולות קיום כגון ציוד לינה ומסמכים אישיים, אלא בנסיבות בהן יש בסיס אובייקטיבי סביר להניח כי מדובר ברכוש נטוש או כאשר מדובר ברכוש המעלה חשש ממשי למפגע תברואתי או מטרד משמעותיים או מהווה סכנה מיידית ( immediate threat ) לבריאות הציבור או בטחונו" (עמ' 43-42 לפסק הדין).

ב.

סבורני כשלעצמי, בלא שאטע מסמרות, כי הערעור מעלה שאלות כבדות משקל. ואולם, לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע, בתגובה ובנספחיהן, חוששני כי אין בידי להיעתר למבוקש, בכפוף לאמור להלן. הטעם העיקרי לכך הוא כי – כמצוטט מעלה – פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נעל את הדלת כליל, והותיר פתח, גם אם מצומצם, לעיריה לפעול בנסיבות המתאימות לפינוי חפציהם האישיים של חסרי בית, בגדרו רשאית העיריה לשקול גם את האינטרס הציבורי , שהפגיעה בו היא העומדת ביסוד הבקשה לעיכוב ביצוע, והדבר נובע ממילא מחובתה כלפי כולי עלמא, בגדרי דין והגינות. יוער, כי בבקשה (פסקה 19) הביאה העיריה מהצהרותיה בבית המשפט קמא, כי "לא פעלה ולא תפעל לפינוי דרי רחוב או חפציהם האישיים כל עוד חפצים אלו אינם יוצרים מטרד, מהוים בעיה תברואתית, מונעים או מגבילים את יכולתו של הציבור הרחב לעשות שימוש בשטח הציבורי וכיו"ב", כך שגם לשיטתה, מרחב פעולתה בהקשרים דנא אף קודם לפסק דינו של בית המשפט קמא לא היה בלתי מוגבל. עוד ציינה בהקשר דומה (פסקה 10), כי אינה מחרימה ציוד של שוהי רחוב אלא שומרת אותו עד לדרישתו על-ידי בעליו, ופינויו נעשה רק במקום בו הוא מפריע לתפקוד המרחב הציבורי ולהנאה סבירה הימנו של שאר באיו.

ג.

בשל חשיבותן של הסוגיות שנדונו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והשלכותיהן הנטענות, יישמע הערעור בפני הרכב עד סוף חודש יוני 2013 . התיק יועבר לכבוד הרשמים, לצורך קביעת סדריה מועדיה של הגשת הסיכומים.

ד.

טרם חתימה אדרש לנקודה נוספת. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי (עמ' 39), כי "על העיריה לעגן את הקריטריונים והנסיבות להפעלת החוקים הנוגעים לשמירה על הסדר והניקיון כלפי חסרי הבית בנהלים". ככל שיגובש נוהל כאמור קודם למועד הערעור שייקבע, תודיע על כך העיריה, ומכל מקום ראוי כי תידרש לכך בסיכומיה.