עע"מ 11039/05 יעקב כשדי נ. לשכת עורכי הדין

לפני בקשה לדחיית ההליך שבכותרת חלף מחיקתו וכן בקשה לפסיקת הוצאות.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו אשר דחה את עתירתו של המערער כנגד החלטת המשיבה שלא להעניק לו רישיון עורך דין וכן החלטתה להעמידו לדין משמעתי לפני בית דין למשמעת של לשכת עורכי הדין. בהחלטתי מיום 13.6.06 נמחק הערעור שבכותרת לבקשת המערער. בבקשה טוענת המשיבה כי בערעור שהוגש לא היה ממש ולפיכך לא היה צידוק להגשתו. לטענתה, במסגרת הערעור היא נאלצה להשיב לבקשות ביניים שהוגשו על ידי המערער, בקשה לעיכוב וביצוע ובקשה לביטול או הפחתת סכום הערבון אשר במסגרתן לא נפסקו לה הוצאות. נוכח האמור, בקשתה היא, שהמערער יחויב בהוצאות בגין הגשת הערעור. כמו כן, לטענת המשיבה, על בית המשפט לדחות את הערעור ולא למחקו.

2.דין הבקשות להידחות. אכן, אם נמחק הליך על ידי מגישו שעה שלא היה צידוק בהגשתו, יש לכאורה מקום לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד (ראו: בג"ץ 7944/04 לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(1), 556 פסקה 6 ואסמכתאות שם). אולם בכל מקרה יש להתחשב במכלול נסיבות העניין, ובנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפני לא מצאתי להורות על חיובו של המערער בהוצאות. המערער לא חויב בהוצאות בגין הליכי הביניים שהוגשו על ידו וברי שאין מקום לחייבו בהוצאות בגין הליכים אלה כעת. אכן, ניתן לחייב בהוצאות בשל עצם הגשת ההליך, שכן על בעל דין שהגיש הליך כלפי יריבו להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים על מנת לעמוד על זכויותיו (ראו: בג"ץ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות , תק-על 90(2), 149). אולם בשים לב לטיב הערעור, לכך שמפסק דינו של בית משפט קמא עולה כי התנהלות המשיבה בעניינו של העותר לא היתה חפה מפגמים, וכי עקב התנהלותה זו, בית משפט קמא אף נמנע מחיובו של המערער בהוצאות, וכן בהתחשב בשלב בו נמחק הערעור שבכותרת, בטרם נדרשה המשיבה לטרוח בהכנתם של סיכומים, איני רואה מקום לחייב את המערער בהוצאות. אשר לבקשה לדחיית ההליך, בשים לב לשלב בו נמחק הערעור, בטרם הוא נדון לגופו, אין הצדקה לקבוע כי ההליך יידחה, ולא יימחק כפי שנקבע.

התוצאה היא, שהבקשות נדחות.