עע"מ 1145/08 הועדה המקומית לתכנון ובניה-בני ברק נ. חברת פרטנר תקשורת בע"מ

לפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון ובקשה למחיקת הערעור.

1.

המערערת הגישה ערעור ביום 5.2.2008. על פי הודעה על קביעת ערבון מיום 6.2.2008, היה על המערערת להפקיד ערבון בסך 25,000 ₪ תוך 30 ימים מיום מסירת הודעה זו. ביום 10.3.2008 נשלחה למערערת הודעה על רישום ההליך לדחייה, משלא קוימה ההוראה בדבר הערבון. בעקבות זאת הגישה המערערת ביום 12.3.2008 בקשה למתן ארכה. בבקשה נטען כי עקב אי הבנה הועבר הערבון לבא כוח המערערת לאחר המועד בו היה עליה להפקיד את הערבון. על פי האמור בבקשה, בידי בא-כוח המערערת מלוא סכום הערבון והוא מבקש להפקידו בקופת בית המשפט. משיבה 1 מתנגדת להארכת המועד ומבקשת, מצידה, את מחיקת הערעור.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להפקדת ערבון. המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש "טעם מיוחד" למתן אורכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, אלה של המבקש, של המשיב ושל הציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיב, האינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותו להיפרע מן המערער, ככל שייפסקו הוצאות לטובתו. אינטרס נוסף של המשיב הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, קיים אינטרס במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.

3.שקילת מכלול האינטרסים המעורבים בנסיבות העניין מובילה למסקנה כי יש לאפשר למערערת להפקיד ערבון ולברר את ההליך גופו. אמנם המערערת אינה מספקת הסבר מניח את הדעת למחדלה להפקיד את הערבון במועד. התנהגותה אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו. היא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. אולם התנהגות המערערת אינה מעידה על זלזול או זניחת ההליך. את המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד ניתן לרפא על ידי חיוב בהוצאות. משיבה 1, מנגד, אינה מצביעה על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. נוכח העובדה שבידי בא-כוח המערערת מצוי מלוא סכום הערבון וכי בכוונתו להפקידו לאלתר, לא נפגע אינטרס המשיבה בכך שיובטחו הוצאותיה בהליך, ככל שייפסקו. האיחור הקצר בהפקדה אינו גורע מן הבטוחה. בשים לב למשכו הקצר של האיחור, שאינו עולה על ימים ספורים, לא מצאתי גם פגיעה של ממש באינטרס המשיבה בסיומו של ההליך תוך פרק זמן סביר. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, יש להעדיף את בירור הסכסוך לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון. יש לזכור כי הסמכות לדחות הליך מטעם זה היא סמכות קיצונית, בה יעשה שימוש במשורה.

4.עם זאת, אין להתעלם מכך שהבקשה שלפניי הוגשה בחלוף המועד להפקדת ערבון, רק לאחר שההליך נרשם לדחייה. הבקשה אינה מעלה טעם ברור מדוע נגרם האיחור. במצב זה, מותנית קבלת הערבון בהמצאת אישור מטעם המערערת על תשלום שכר-טרחת עורך-דין בגין בקשה זו, על סך 2,000 ₪, לידי משיבה 1. בכפוף לאמור, יקובל הערבון על ידי בית המשפט, בתוך 5 ימים מקבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המערערת להמציא, איפוא, אישור בדבר תשלום שכר טרחה כאמור, ולא – יידחה ההליך, באין הפקדת ערבון, בלא צורך בכל הודעה נוספת. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.