עע"מ 1498/11 יגאל פרסי נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים

המזכירה הראשית העמידה את העירבון בערעור זה על סך של 45,000 ₪. מדובר בערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שבו נדחתה עתירה מנהלית שהגיש המערער בגין דחיית תב"ע שיזם. המערער מבקש לפטור אותו מן החובה להפקיד עירבון, או לחלופין להקטין את סכום העירבון. זו הבקשה שלפניי.

על-מנת לזכות בפטור המבוקש, תוך חשיפת בעלי-הדין שכנגד – הנגררים להליך נוסף – לסיכון כי יתקשו לגבות הוצאות שייפסקו להם, אם ייפסקו, היה על המערער להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, אשר יש בה כדי לשכנע כי אין באפשרותו להפקיד עירבון. המערער לא עמד בתנאי זה.

כך, הבקשה אינה כוללת פירוט ראוי באשר לנתונים רלבנטיים שונים, כגון נכסיהם של המערער ובני משפחתו (כלי רכב, נכסים פיננסיים וכדומה), ואינה מציגה תיעוד מלא, כגון חשבונות שוטפים ומידע מפורט לגבי החברה שבבעלות המערער, אשר ממנה מושכים הוא ורעייתו את הכנסותיהם. זאת ועוד, עיון בדף חשבון הבנק שצורף לבקשה (ושאינו עדכני) – חח"ד עסקי – מעלה תהייה אם זהו חשבון הבנק היחיד של המערער ושל רעייתו. כמו-כן, הטענה הכללית שבסעיף 9 לבקשה אינה מבססת מסקנה כי אמנם אין ביכולתו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה – כגון בבנותיו הבגירות – לצורך גיוס כספי העירבון. יוטעם, כי בבקשה אין פירוט לגבי מצבן הכלכלי של הבנות, ואין כל תיעוד התומך בטענתו של המערער כי אינו יכול לגייס עזרה מקרובים וידידים (ראו לעניין זה בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). המערער אף אינו מבהיר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי; לכאורה, באותה דרך עליו לממן גם את העירבון שנועד להבטחת הוצאות הצד שכנגד. לבסוף אציין כי לטענת המשיבים 8-4, טרם שולמו להם ההוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת.

אשר על כן, דין הבקשה לפטור מהפקדת עירבון להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתנאי הנוסף שעניינו סיכויי הליך גבוהים. עם זאת, לאור מספר קבוצות-המשיבים שהגישו תגובה לבקשה, לאור סכום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא, ולאור כלל הנתונים שלפניי, סבורני כי יש מקום להפחתת סכום העירבון ל- 30,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.